סיקור הופעות
כולל וידאו

השעות החמות של אביב מארק

מופע השקת האלבום "בשעות הקרות" של אביב מארק עם הרבה חברים במועדון בארבי, היינו שם

את מילות שיר הנושא "בשעות הקרות", כמו מילות השירים האחרים באלבומו האחרון של אביב מארק, מוזיקאי יוצר, טכנאי קול וסאונדמן וותיק בסצנה התל אביבית של עולם הרוק, הוא כתב תוך כדי מאבק עם מחלת ריאות קשה המאלצת אותו להתחבר לבלון חמצן כל שעות היממה ובכך להגבילו בתנועותיו.

הקושי הזה שהגיע אחרי שורה של פגיעות רפואיות קודמות שלא הוסיפו לבריאותו לא פגע בנפשו וביצירתו, את שירי האלבום החדש – "בשעות הקרובות"  הוא כתב והלחין כאשר שורה של אמנים מוזיקאים יוצרים נטלו חלק בהלחנת חלק מהשירים, ביניהם מצויים –   יהלי סובול, מאור כהן, יובל מנדלסון, רם אוריון, עמיר (ג׳נגו) רוסיאנו, קוסטה קפלן, אורי קוטנר, אילון ועמית קורח (המפשעות).

אביב מארק בבארבי. צילום יובל אראל
אביב מארק בבארבי. צילום יובל אראל
אביב מארק בבארבי. צילום יובל אראל
אביב מארק בבארבי. צילום יובל אראל
אביב מארק בבארבי. צילום יובל אראל
אביב מארק בבארבי. צילום יובל אראל

אווירת השירים באלבום לא קלה, קשה הייתי אומר, יצירות שנולדו מתוך מצוקת השעה והם למעשה מעין קריאה אל העולם. אין זה האלבום הראשון של אביב מארק בו הוא קורא מתוך מצוקה, גם באלבומו הקודם "מילמולים חסרי שליטה" שיצא לאור בשנת 2004 הוא נאבק בצרות, כך עולה מתוך מילות ומנגינות השירים ההם. גם בצעירותו כאשר הוביל את להקת "סאבווי סאקרס" כגיטריסט וסולן ידע אביב מארק לגייס את הרוקנ'רול לטובת מחאה, עם שורת המחץ – "חרא מדינה חרא ממשלה וחרא של יונה" סיכם בזמנו אביב מארק את המצב הכללי כאן בגדות השלולית של המזרח התיכון.

 

 

אין זה המופע הראשון בו מתאחדים אמנים רבים למענו של אביב, בפעם הקודמת היה זה בשנת 2014 כאשר התקיים מופע לכבודו של אביב ולכבוד האלבום ההוא של הסאבווי, אז ההתגייסות הייתה כדי לסייע בהוצאות הרפואיות שנחתו עליו…

אביב מארק בבארבי. צילום יובל אראל
אביב מארק בבארבי. צילום יובל אראל
אביב מארק בבארבי. צילום יובל אראל
אביב מארק בבארבי. צילום יובל אראל
אביב מארק בבארבי. צילום יובל אראל
אביב מארק בבארבי. צילום יובל אראל
אביב מארק בבארבי. צילום יובל אראל
אביב מארק בבארבי. צילום יובל אראל

עם כל המטענים האלו עלה אמש אביב מארק, כשהוא מלווה בהרכב נגנים שכולל את רם אוריון בגיטרה, אור אדרי בגיטרת בס, גיל לוז בקלידים וחגי פרשטמן על התופים מעל הבמה במועדון בארבי בתל אביב אל מול קהל הצופים שהגיעו במיוחד כדי להעניק כבוד, אהבה והערכה לאמן הוותיק שלוקח את יצירתו כמראה לסבל האישי אל מול העולם.

לצד ההרכב שעל הבמה הצטרפו מעת לעת שורה מכובדת של אמנים, כולם ליוו את אביב במהלך הקריירה ביצירה ושיתופי פעולה, החל מיהלי סובול (מוניקה סקס), מאור כהן (זקני צפת), יובל מנדלסון, עמיר ג'נגו רוסיאנו, קוסטה קפלן, אורי קוטנר, אילון ועמית קורח (המפשעות), עידית מינצר, עמי שלו. במשך שעתיים וקצת יותר בצעו המוזיקאים משירי האלבום החדש לצד חומרים מוקדמים יותר כאשר מקומו של ההמנון ההוא של הסאקרס נעדר, האם זה במכוון? להדיר את המחאה הכללית אל מול המצב האישי? אינני יודע.

מכל מקום, במהלך המופע הופיע אביב מארק כשהוא יושב על שרפרף לאורך כל המופע וצינור בלון החמצן מונח על צווארו, את הישיבה תלה בעובדה שגם הספיק לאחרונה להיפגע בעמוד השדרה (האם אביב הוא איוב המודרני?) ולמרות חששותיו הוא נשמע בוטח ורהוט בדיבורו ובשירתו.

את המופע היטיב לסכם חברי לאון פלדמן – "היה ערב מרגש ומעצים. עוד ידובר בו רבות. תודה אביב מארק ותודה לכל החברים שלך! רק אהבה ובריאות ❤️".

עם סיומו של המופע וכאשר התקבצו כל המוזיקאים שנטלו חלק במופע על הבמה לתמונת הסיום הקהל הגיב בסטנדינג אוביישן שנמשך זמן רב, הערכה, כבוד ואהבה.

לי רק היה חסר הביצוע הכל כך נדרש של השיר הכי מפורסם של סאבווי סאקרס,  חרא מדינה חרא ממשלה, זה היה מתאים כמו ג'ינגל מהשטח לימי הבחירות.

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה

כמה רגעים מתוך המופע

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: