זה לקח הרבה זמן, ניק קייב ולהקתו הזרעים היו אמורים לשוב לישראל כבר לפני שנתיים, שלוש שנים אחרי המופע הבלתי נשכח בהיכל ביד אליהו שהתקיים יום אחרי יום מול היכל עמוס בקהל.
לעולם ולמציאות דרכים משלהם לתעתע בנו. ועוד יותר בניק עצמו שספג מהלומות אישיות שלא כל בן אנוש יכול לעמוד זקוף אחריהן. החל באובדן של בנו השני תוך שנים ספורות. גם למגיפת הקורונה היו את השפעותיה כאשר המגבלות וההדבקות עשו את שלהן ומנעו ודחו את ההגעה הצפויה לישראל.
האמן, הקהל
אולם ניק הוא אמן אמיתי בנשמתו וכנראה שזו דרכו מול העולם והגורל לשוב ולתת את כל כולו ונשמתו לקהל המעריצים. כן, אמנם מדובר באנשים מבוגרים ולא ילדות צווחניות. אך הקהל הישראלי שהגיע באלפיו למתחם הלייב פארק במערב ראשון לציון. המתחם שידוע מזה כבר כמלכודת זמן בהגעה וביציאה ממנו, הגיע מתוך האהבה וההערכה העמוקה לאחד מהאמנים הסגפניים ביותר ביצירותיו.
נצפו בקהל מה שקרוי הסצנה התל אביבית, זו שיש לה כרטיסי מנוי במועדון בארבי, כאלו שהופעות איזוטריות של עולם האוונגרד הן לחם חוקם על בסיס יומיומי, מוזיקאים רבים שנחשפו אמש כחלק מעדת המעריצים הענקית של ניק קייב בישראל, זו גם סוג של אמירה, הערכה והיותם חלק מחוג תרבותי מסויים, סממנים שסימנו מראש את הערב כצפוי להיות יוצא דופן.
מתפוצץ באוויר
ואכן זה קרה כך, ממש לפי הציפיות שהחלו להתעבות. כאשר נציג ההפקה של קייב ניגש אלינו, קבוצת הצלמים והמסקרים שהוזמנה להצטופף בפיט של הבמה והסביר באופן פשוט וברור – את שני השירים הראשונים שלו ניק קייב יבצע מעל ראשיהם של הצופים, הוא יקפץ מהבמה ישר לעבר הגדר שמעליה נמתחה מעין רצועה ארוכה עליה ניתן לפסוע ויגיש את עצמו לקהל. צחקנו, חיפשנו זוויות, זה קרה!
כמה דקות אחרי השעה תשע וחצי. כשהמתח באוויר עולה ומתעבה עם צלילי קטע אינסטרומנטלי. הם הגיחו לפתע מעל הבמה. הזרעים הרעים, ניק קייב עלה לבמה, אחז במיקרופון וניתר מייד לעבר אותו מסלול. פותח עם השירים – Get Ready for Love והמשיך עם השיר – There she goes my beautiful world כשהוא רץ לאורך המשטח ממש מעל ידיהם וראשיהם של ברי המזל שנצמדו מבעוד מועד לגדר הלחץ מול הבמה. הוא נוגע לא נוגע בידיהם המושטות אל על ובראשים המצטרפים אליו לשירה. לא מפספס כמעט אף אחד ואחת מהקהל בשורה הראשונה. אכן פתיחה מדהימה שעמדה במדויק בציפיות של הקהל שהמתין קרוב לשעתיים וחצי עד הגעתו לבמה.
הולך ומתגבר
מכאן והלאה זה רק נהיה יותר ויותר טוב. כשניק קייב מבצע משלל החומרים האהובים של אלבומיו. מדלג בלוח הזמן משנות השמונים והתשעים בהן פרץ אל התודעה כאמן מיוסר ובועט ועד המאה העשרים ואחת.
המופע הסתיים ביום שאחרי, הרבה אחרי חצות, החוויה המיתית והמי סטית שעטפה אתה קהל השכיחה מהם את הבכי והנהי של הפקקים הארוכים בתום המופע, אוי צוואר הבקבוק של לייב פארק במערב ראשון לציון, אתה העונש של חובבי המוזיקה בארץ.
רגעים של צלילים כפי שקלט אותם אבנר מ. תודה רבה
