יום חמישי, אוקטובר 29, 2026

התיאטרון הקאמרי במחווה ליגאל בשן

לפני ארבע שנים הלך לעולמו בטרם עת הזמר המלחין והשחקן יגאל בשן בהותירו אחריו מורשת של שירים רבו ששזורים בפס הקול הישראלי.

בסוף השבוע עלה בתיאטרון הקאמרי מופע מחווה לזכרו ולשיריו אותו הנחה דביר בנדק, המופע עבר בתחנות חייו של יגאל בשן, החל מילדותו ונעוריו בנחלת יהודה, דרך להקת פיקוד הצפון בה כיכב, הפסטיבלים השונים, ההרכבים בהם השתתף: כמו צועני והופה היי ועוד.

שורה של אמנים ומוזיקאים ישראלים נטלה חלק במופע ביניהם  אליעד נחום, בן ארצי, ספיר סבן, חני נחמיאס, אבי דור, תיקי דיין, עדי כהן, לירון עמרם, אהרון פררה, צמד רעים, גלעד שמואלי, עינת אזולאי, נועה אנגל, ציון חורי.

במהלך המופע אותו הפיק אבי גז בניהולה המוזיקלי של ורד פיקר, בוצעו מהמיטב משיריו של בשן בוצעו על הבמה: יש לי ציפור קטנה בלב, סיוון, קפה אצל ברטה, תן לי את היום הזה, בואי נעשה לנו חג, לצפון באהבה ורבים אחרים.

מיקה בשן והבן אורי בשן. צילום אור גפן
מיקה בשן והבן אורי בשן. צילום אור גפן

את המופע כיבדו מיקה בשן אשתו של יגאל המנוח ובנם אורי שעלה בהפתעה לבמה והצטרף לבן ארצי בשיר "אם הייתי שר לך" ושר יחד עימו ופנה לקהל באומרו – "השיר מספר על אדם שמח בחלקו, וגם בסוף חייו כשהיה לו קשה גם אם הוא סבל בסוף, הוא עדיין האמין במילות השיר הזה והשיר הזה היה לו עדיין תקף. אני לא חושב שזו הייתה אבידה למוזיקה הישראלית אלא אגדה למוזיקה הישראלית".

 

את המראות והקולות מביא אור גפן.

גלעד שמואלי. צילום אור גפן
גלעד שמואלי. צילום אור גפן
תיקי דיין ודביר בנדק. צילום אור גפן
תיקי דיין ודביר בנדק. צילום אור גפן
הופה היי, אבי דור ואהרון פררה. צילום אור גפן
הופה היי, אבי דור ואהרון פררה. צילום אור גפן
צמד רעים. צילום אור גפן
צמד רעים. צילום אור גפן
ספיר סבן.צילום אור גפן
ספיר סבן.צילום אור גפן
חני נחמיאס. צילום אור גפן
חני נחמיאס. צילום אור גפן
לירון עמרם. צילום אור גפן
לירון עמרם. צילום אור גפן
אליעד נחום. צילום אור גפן
אליעד נחום. צילום אור גפן

 

הכי חדשים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

נוסטרדמוס, איינשטיין והגולם נפגשים על הבמה

מה משותף לנביא העתידות נוסטרדמוס, למדען אלברט איינשטיין ולגולם מפראג? לכאורה, לא הרבה. אלא שהכוריאוגרפית נדיה טימופייבה...

חמישים שנה, U2 שוב כובשת את המגרש

יש להקות שהזמן הופך אותן לזיכרון נוסטלגי, ויש כאלה שממשיכות לכבוש פסגות חדשות. חמישים שנה אחרי שהחלו...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...