יום שישי, אוקטובר 30, 2026

גלגולו של שיר – בן בלי בית

השיר בן בלי בית מוכר לחובבי הזמר הימתיכוני בארץ בעקבות ביצועיהם של זוהר ארגוב ואבנר גדסי. השיר שמילותיו נכתבו בידי אבי קורן הולחן על ידי אבנר גדסי בהשפעת השיר של פגי סו משנות החמישים – Johnny Guitar אשר שימש כחלק מפס הקול בסרט הנושא את שמו בכיכובה של ג'ואן קראופורד. בכך לא תם גלגולו של השיר, גם פגי סו הושפעה ממנגינה נושנה שכתב אנריקה גרנדוס בשם – Spanish Dance No. 5: Andaluza.

מכל מקום הפייטן הבינלאומי ליאור אלמליח והזמר אוריאל שי, עובדים על פרויקט מוזיקלי בשם "תאקדום" המאגד מגוון סגנונות ומאופיין במסע מוזיקלי מעולם הפיוט והמסורת אל  תוך שירים ועיבודים עדכניים של היום. כל זאת לצד קלאסיקות ומחוות לאומני הדגל של המוזיקה היהודית מזרחית. "תאקדום" שהוא השפה המוסיקאלית  לצליל דרבוקה האנדלוסית המרוקאית משקפת את כל הגוון המוסיקאלי של הפרויקט.

הפעם, מבצעים השניים חידוש לקלאסיקה הישראלית "בן בלי בית" שמילותיו עוסקות בסיפור על קבצן ובן מתוך הרצון להפיח בשיר חיים חדשים בעקבות הרלוונטיות שלו בטקסט לימינו אנו במציאות של קושי חברתי וכלכלי ובימים בהם המתהלכים בנינו הופכים ל"שקופים".

את השירה של השניים מלווה תזמורת "אלמוגרבייה" – התזמורת האנדלוסית של מעלות תרשיחא בניצוחו של אוריאן שוקרון בעיבודו המוזיקלי של לעיבוד מוסיקאלי של נדב ביטון.

כך אבנר גדסי עם יציאת הגרסה החדשה – "שילוב וביצוע מצוין שנותנן ביטוי עכשווי לשיר שעבר גילגולים רבים, במקור של פגי לי האמריקאית. אני אבנר גדסי נתתי בגרסה שלי רוח ישראלית , ואתם נותנים ביטוי אותנטי ומרגש לשיר הנפלא הזה "

גרסה נדירה של זוהר ארגוב

גרסה נושנה של אבנר גדסי

המקור בביצוע של פגי סו מתוך פס קול הסרט

וההשראה האנדלוסית לשיר

 

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...