אני מודה שזה די מבאס לי מאז ש-Laila, הצמד שהיה מורכב ממיה פרי המתופפת ואבישג כהן רודריגז הגיטריסטית התפרק וחדל להופיע לפני שנתיים, זה פשוט חסר לי לשמוע את הררי הדיסטורשן שהן יצרו בכל מני חללים אפלים כגון הצימר ולבונטין 7. ועדיין, בכל זאת, מכיוון שגם כל אחת מהן בנפרד היא לא פרייארית בכלל כיוצרת סולו, מיה עוד הופיעה סולו בשנה שעברה (עד שנסעה לעשות תואר שני באמנות בארה"ב, שיהיה לה בהצלחה) ואת אבישג (שהשלימה לאחרונה לימודי סאונד ארט בארה"ב) עוד אפשר מדי פעם "לצוד" הופעה שלה כשהיא מגיעה לגיחות בארץ. אז כמובן שכששמעתי שאבישג תופיע כחימום להופעה של ילד זין במועדון בארבי בתל אביב החלטתי שאני אלך להופעה הזאת, קודם כל בשביל החימום ואם המופע המרכזי יהיה טוב, אז זה יהיה בונוס. ולא התאכזבתי, לא מהחימום ולא מההופעה העיקרית.
אבישג, אשר שיחררה לאחרונה פסקול אווירתי שחיברה לסרט אמריקאי קצר בשם "A Girl Called Johnny", למרות שהיא נאלצה לקצר קצת את הסט שלה נתנה הופעת רוק – Drone – אמביאנט יפה שהייתה מורכבת משירים וסינגלים שהיא שיחררה בשנתיים האחרונות כמו "עץ גבוה", "The Same Pice" "Night Falls", כשהיא מצליחה ליצור סאונד עשיר של להקה בזכות הגיטרה וקצת אלקטרוניקה ואפקטים מהסמפלר והאפקטים שהיו מונחים בעמדה מולה.
תוסיפו לזה את השירה המרחפת משהו של אבישג עם קצת ריוורב וקיבלתם את הרוק הפסיכדלי השונה והייחודי לאבישג. עבור Night Falls אבישג ביקשה מהתאורן שיוריד את התאורה וכשהיא מופיעה כדמות חשוכה על הרקע האדום של הבמה היא העבירה הילוך קדימה בגיטרה והבחנתי שהייתה לה שם איזו אמירה פמיניסטית אנטי נצלנית בשיר האחרון שהיא ביצעה "סיבוב" ("אל תעשה עלי סיבוב…לא זה לא שלך"). הופעת חימום הולמת, עוד אשלים הופעה מלאה שלה בסופ"ש הזה כשתופיע בדאבל פיצ'ר עם רייסקינדר ב"מפעל" בירושלים.
אחרי ההופעה של אבישג עלו על הבמה שלוש בנות, יעל אברבוך, אלכס קלייר, וטליה שליט מפרויקט המחול (The Foyer) לבושות בבגדים אדומים הולמים כשהן מבצעות ריקוד סוער על הבמה וקופצות ישר אל רחבת הקהל מקדימה כשהן "תופסות" פרטנרים מזדמנים ומופתעים מהקהל ובאמת עושות עבודת ריקוד מרשימה ויפה על גבול האקרובטיקה, כשתוך כדי עולים חברי "ילד זין" לבמה ופותחים את ההופעה שלהם ב-Everybody Killer. האמת, דווקא מכיוון שלא הכרתי אותם מלפני כן, הופתעתי לטובה מההופעה של "ילד זין", הסולן שלהם בחור אנרגטי ותיאטרלי בשם יוני אברבוך שרץ כל הזמן על הבמה ומהבמה הוא קופץ אל תוך הקהל לסוג של ריקוד המוני עם הקהל, כי בהופעה של "ילד זיין" הקהל הוא לגמרי חלק פעיל ומעורב מההופעה.
בצדדים באסיסט וגיטריסט שכל אחד מהם עשה סולואים יפים ושירי רוק חזקים חצי פאנקיים (תודה לאל שלא היה ריקוד הפוגו), בלדות של רוק כוחני עם אנרגיה גבוהה, סאונד טוב וקהל מאוד פייבוריטי, מה כבר יכול להיות רע ?
באיזשהו שלב באמצע ההופעה איפשהו בין הסירנות של הגיטרה מקדימה קלטתי שההופעה הזאת היא סוג של רכבת הרים שאתה לא יודע לאיפה הלהקה לוקחת אותך, אז פשוט נתתי לעצמי להנות מהמסע. באמצע ההופעה עלה לבמה עומר עציון לבצע שיר קצר והזוי על דרך נמיר ("אל תיסע בדרך נמיר אם אתה לא מכיר…זה המסלול התלול לאבד אותך".
קיצורו של הערב, אם אתה מחפשים הופעה עם טוויסט אחר שתביא לכם בעיטה בטוסיק ותעיר אתכם מהשעמום, אני בהחלט ממליץ לראות הופעה של ילד זין כשהם כבר מגיעים להופיע פה. לא תתאכזבו, הם יופיעו במוצ"ש במצפה רמון.
