יום חמישי, אוקטובר 29, 2026

זיכרון בסלון עם עברי לידר – השואה בעיני הדור השני

בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה קיים הזמר והיוצר עברי לידר אירוע "זיכרון בסלון" במועדון רדינג 3 בהנחייתו של אורי סלעי. במהלך האירוע שכל הכנסותיו מוקדשות כתרומה לעמותת שורשים המסייעת לניצולי שואה ולסיירת השיפוצים הפועלת לשפץ בתיהם של ניצולי שואה, הביא עברי את סיפורה המרתק של אימו – דליה גבריאלה קורנבליט ניצולת השואה, כיום דליה לידר.

 זיכרון בסלון. צילום יובל אראל
זיכרון בסלון. צילום יובל אראל
 זיכרון בסלון. צילום יובל אראל
זיכרון בסלון. צילום יובל אראל

כך עברי בפוסט הפרומו לקראת האירוע – "השנתיים האחרונות בהן  אנחנו נכנסים ויוצאים מסגרים ובידודים. באופן סימבולי מתכתבים עם הסיפור של אמא שלי ולכן אולי קל יותר להזדהות אתו. רק שאימא שלי , דליה לידר הסתתרה מבלי יכולת לצאת ממקום המחבוא שלה שלוש שנים  רצופות. על הסיפור הזה ועל סיפורים נוספים מילדותה  גדלתי ואני מרגיש מחויבות עצומה  לשתף  לספר ולשיר  מתוך  החוויה האישית שלי כדור שני לשואה את קורותיה וקורות בני משפחתה בתקופה האפלה ביותר בתולדות האנושות."

סיפורה של דליה לידר

כמה דקות מתוך הערב במהלכו מספר עברי את סיפור הצלת והסתרת אימו בהיותה פעוטה.

אימו אשר נותקה מהוריה כפעוטה בגיל 4 והועברה לחסותה של אישה נוצריה ערירית אשר נתנה לה את השם דנוטה ויטולין, הוסתרה במשך כשלוש שנים בביתה מבלי לצאת החוצה עד שהאישה נהרגה בהפצצה של הגרמנים, דליה חולצה מהמסתור בידי אחד השכנים ובהמשך הצליחה להתאחד עם אמה, השתיים היגרו לשוודיה ובהמשך לארגנטינה, בגיל 15 עלתה דליה לארץ והקימה משפחה, עברי הוא בן הזקונים.

עברי לידר, זיכרון בסלון. צילום יובל אראל
עברי לידר, זיכרון בסלון. צילום יובל אראל
עברי לידר, זיכרון בסלון. צילום יובל אראל
עברי לידר, זיכרון בסלון. צילום יובל אראל

במשך קרוב לשעתיים ובאווירת סלון כפי שקושט המועדון בפרחים ונרות עם צמד כורסאות ושולחן סלוני עליו נצבו שישה נרות נשמה, הביא עברי את הסיפור המרתק של אימו כשהוא מתבל זאת במספר שירים ופותח בביצועו של השיר "אישה לוויתן" אותו כתב בהשראת דמותה של אימו. בין השירים שבחר עברי לבצע לצד שיריו היה שירם של יעקב גלעד ויהודה פוליקר – "אבק ואפר" וחתם את הערב בשירו "זכיתי לאהוב".

כמה רגעי שירה מתוך האירוע

 

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...