יום שישי, אוקטובר 30, 2026

נציגי אוקראינה לאירוויזיון יגיעו לתל אביב

הנציגים האוקראינים יגיעו למופע Israel Calling שיתקיים השבוע בהיכל מנורה מבטחים תל אביב, לצד 23 נציגי מדינות מכל רחבי אירופה המשתתפות באירוויזיון 2022 שיתקיים באיטליה (טורינו)

המשלחת האוקראינית תגיע בסיוע הסוכנות היהודית ובין השאר תופיע במהלך הביקור בפני עולים שנמלטו מהמלחמה, כדי לחזק את מורלם. נציגי אוקראינה, לצד נציגי המדינות, ינחתו בארץ ברכבת אווירית ביום שלישי הקרוב.

פרויקט Israel Calling  הינה יוזמה של המפיקה הישראלית טלי אשכולי והוא מתקיים בשיתוף משרד החוץ, משרד התיירות, משרד ירושלים ומורשת ועיריית תל אביב-יפו – המחלקה למופעים.

בין המדינות שיגיעו למופע: אוסטריה, אוסטרליה, אזרבייג'ן, אירלנד, אלבניה, אסטוניה, ארמניה, בולגריה, גאורגיה, גרמניה, ישראל, לטביה, ליטא, מולדובה, מונטנגרו, מלטה, סרביה, פולין, צ'כיה, צפון מקדוניה, צרפת, קרואטיה, רומניה.

עבור חברי הלהקה האוקראינית KALUSH, המשימה שלהם כאמנים גדלה תוך כמה שבועות מעיסוק במוזיקה וייצוג מדינתם בתחרות האירוויזיון השנה'  לעמדת הפנים והקול של אומה שנמצאת בימים אלה באחת התקופות הגורליות והקשות שידעה המדינה. בתוך המלחמה שכל העולם עוצר את נשימתו למראה הסבל, להקת קאלוש החליטה שעכשיו חשוב יותר מתמיד לעמוד על שלהם, להחזיק בחלומות שלהם ולהילחם על מה שהם מאמינים בו.

כך אולה פסיוק המייסד והסולן של להקת קאלוש על המלחמה, האירוויזיון והגעתם לתל אביב – "24 בפברואר היה אמור להיות היום הגרוע בחיינו, אבל ככל שהמלחמה נמשכת זמן רב יותר, כך הימים נעשים איומים יותר, כשהם מתמלאים בעוד כאב, דם, מוות והרס. כל יום חדש הוא סיפור, סיפור של שמחה, כשאנחנו שומעים את קולם של הורים וחברים וסיפור של כאב, כשאנחנו מביטים מהחלון או קוראים את החדשות על הפצצות אוויריות, כניסת טנקי אויב וירי של אזרחים בתור ללחם. קראנו בספרי הלימוד על הזמנים הנוראים של מלחמות ורצח עם שבוצעו נגד האומה האוקראינית, אבל לא יכולנו לדמיין שכל זה יקרה לנו שוב. בשנה האחרונה היו לנו הופעות כמעט בכל עיר באוקראינה, אני זוכר הרבה עיניים שעמדו מול הבמה ומפחיד לדמיין שרבות מהן נסגרו לנצח. זה מפחיד כשהחברה שלך עוזרת לחזק עמדות בזמן ההפגזה ואתה לא יודע אם תשמע את הקול שלה שוב. זה מפחיד לא לראות חיוך על הפנים של החבר'ה של הלהקה שלנו, כי כולם נמצאים באזור אחר והכל יכול לקרות. זה מפחיד לפתוח הודעות ולקרוא שהחבר שלך מת בהגנה על חרסון. כל זה מפחיד, אבל כשאתה קורא על הכל מסיפורים או ראיונות, זה דבר אחד, וכשאתה במרכז, זה דבר אחר לגמרי. אתה לא חושב על פחד, כי אתה מוצף באהבה לכל מי שסביבך, לשפת האם, לרחובות, למבנים ולאדמה. לכן, לאוקראינים אין פחד, יש להם אהבה גדולה לאומה ולארצם. אנחנו מודים למארגנים בישראל על ההזמנה לקחת חלק באירועי ISREAL CALLING ונרגשים לקראת המפגש עם קהילת האירוויזיון. התמיכה שאנו מקבלים חשובה לנו ומאוד משמעותית עבורנו ועבור כל המדינה שלנו".

 

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...