כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

שרים נתן זך בהיכל התרבות

"כמו עץ השדה" מופע חד פעמי, משירי נתן זך בהיכל התרבות, היינו שם

כמעט שנה עמלו בהמון ווליום והיכל התרבות על הפקת המופע המוקדש לשיריו של המשורר המנוח נתן זך, אשר הלך לעולמו בשלהי שנת 2020 והוא כבן 90.

סיפור, אכן סיפור…

בינתיים הגל החמישי (מי סופר…) של הקורונה יצא לדרך, אומיקרון. התכנית הייתה להפוך את המופע לאירוע הפתיחה החגיגי לפסטיבל החורף הרביעי של היכל התרבות, הגל…שינה את התכניות. וכך, במקום שבהיכל התרבות יצא לדרך פסטיבל בן ארבעה ימים הכולל מבחר הופעות מידי ערב, נאלצו מפיקיו – היכל התרבות לצד המון ווליום, להזיז תאריכים ולבזר ולפזר את המופעים לאורך תקופה ארוכה יותר שתחל מיד עם דעיכת גל המגיפה…

בסופו של עניין המופע המיוחד הפך למופע החותם של הפסטיבל, אמש המה היכל התרבות בקהל שהגיע לכבד את זכרו של המשורר נתן זך, שהיה גם פרופ' לספרות, עורך ומתרגם, סופר, מבקר שירה ופזמונאי, ממעצביה הבולטים של השירה העברית החדשה.

אך מי הוא נתן זך?

בין שלל התארים והפרסים שהוענקו לזך בחייו מצויים  התארים הבאים – חתן פרס ישראל לשנת 1995, פרס ביאליק לספרות לשנת 1982, פרס עקביהו על מפעל חיים בשירה מטעם אוניברסיטת בר־אילן, פרס אקו"ם למפעל חיים בזמר העברי לשנת תשס"ג, ואביר הרפובליקה האיטלקית – זוכה הפרס הבינלאומי לשירה של איטליה בשנת 2009.

למרות דעותיו הפוליטיות, שהיו במסלול היוני והשמאלי לחלוטין עד כדי נגיעה בקיצון, ובניגוד לדור המשוררים שקדמו לו, זך לא הרבה לכתוב על הלאום והמדינה, והעדיף לגעת בשיריו בכאב הפרטי והאישי של האדם באשר הוא אדם. את דעותיו הפוליטיות הוא שחרר בפורמטים אחרים.

נתן זך היה משורר ולא פזמונאי, זה לא הפריע לעובדה כי למעלה ממאה משיריו הולחנו במשך השנים על ידי מיטב היוצרים וזכו לביצועים מרגשים. היפים שבהם נבחרו בידי אתי אנטה-שגב, המנהלת האמנותית ועובדו במיוחד למופע בידי אמיר לנקר המנהל המוזיקלי, בין השירים שבוצעו אמש מצויים  –  "עץ השדה", "כשצלצלת רעד קולך", "עד מחר" (בכל פעם שאני מנגן), "לא טוב היות האדם לבדו", "כולנו זקוקים לחסד", "הנה פתחתי חלון", "ציפור שניה" (ראיתי ציפור רבת יופי) ועוד ועוד.

המופע

המופע נפתח עם נורית גלרון אשר אלבומה השני – "שירים באמצע הדרך" כלל 11 שירים שמילותיהם נכתבו בידי זך. בחירה טבעית ונכונה. בהמשך המופע הצטרפו לבד או ביחד, לאו דווקא לפי הסדר שאציין – אסף אמדורסקי, יוני רכטר, כנסיית השכל,  קרולינה, רונה קינן, ריקי גל, שלומי שבן ושלום חנוך.

נורית גלרון. צילום יובל אראל
נורית גלרון. צילום יובל אראל

סוג של רעד עובר בגוף כאשר אתה שומע את הביצועים המחודשים לשירים הוותיקים ששזורים עמוק עמוק בתוך הדי.אנ.אי המוזיקלי שאני כמו המונים ינקנו במהלך שנותינו מיצירותיו של נתן זך.

אסף אמדורסקי. צילום יובל אראל
אסף אמדורסקי. צילום יובל אראל
קרולינה. צילום יובל אראל
קרולינה. צילום יובל אראל
ריקי גל. צילום יובל אראל
ריקי גל. צילום יובל אראל

קרוב לשעתיים, כשהם מלווים בהרכב נגנים הם בצעו ממיטב השירים, וכאן הרשו לי להעיר ולבקר – כבר בתחילת המופע שמעו אוזני את השירים – "לא טוב היות האדם לבדו", "איך זה שכוכב", "כשאלוהים אמר  בפעם הראשונה" ובהמשכו של המופע את "כלבלב הו בידי בם בם" ומיד עלתה במחשבתי השאלה – היכן לעזאזל נמצא מתי כספי? הרי הוא אמור היה לחזור ארצה לסבב הופעות… למה הוא לא על הבמה?!

יורם חזן. צילום יובל אראל
יורם חזן. צילום יובל אראל
יוני רכטר. צילום יובל אראל
יוני רכטר. צילום יובל אראל
שלומי שבת. צילום יובל אראל
שלומי שבת. צילום יובל אראל
שלום חנוך. צילום יובל אראל
שלום חנוך. צילום יובל אראל

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא