כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות
כולל וידאו

ערב במוטל עם קרנית

המופע של קרנית בז'אן ז'אק, בין קברט לאוונגארד, היינו שם.

ביום יום קרנית היא אשת תקשורת ויחסי ציבור, הקשר בינינו עובר בדרך כלל בין הודעות על אמנים המגיעים מחו"ל לישראל ודאגה שאגיע להופעות הללו שזה כשלעצמו דבר אדיר. במהלך השנתיים האחרונות למדתי להכיר אותה בצד אחר, כיוצרת ומוזיקאית, כזו המתיישבת אל מול הפסנתר ומשחררת שירים עם קורטוב רומנטיקה, סאטירה וראיית החיים בזווית מרתקת.

המופע של קרנית התקיים במתחם החזרות ע"ש ז'אן ז'אק מול מכללת BPM.  הגעתי למתחם בו ביליתי לא פעם, המנוהל בידי אפיק פלג, סולנה של להקת הדמעות וכעת להקת להקקה העומדת לשחרר אלבום שירים, הייתה ממש סבבה, עד תחילתו של המופע היה די זמן לשבת עם אפיק ולשמוע בבכורה את חומרי האלבום שאמור לצאת בקרוב…

קצת אחרי השעה תשע נקראתי לחדר החזרות הראשי המשמש מעת לעת גם כמתחם הופעות, על הבמה כבר נכחו הקלידן יפתח לוי, הגיטריסט אלעד שודלר ולצידם לא פחות מאשר רונית שחר עם גיטרת בס, היא גם אחראית על ההפקה המוזיקלית במופע. קרנית נכנסת למתחם בשמלת שחורה ואסופת שיער שחור כפחם בצמה אחת ארוכה והמופע מתחיל.

קרנית בז'אן ז'אק. צילום יובל אראל
קרנית בז'אן ז'אק. צילום יובל אראל

את הצלילים של הנגנים מלווה שירתה של קרנית המגדירה את עצמה בטייטל "מלכת הז'אנר" ואת המופע עצמו כ"מוטל" עם אווירת קברט מרומזת אליו היא מזמינה את הקהל לאירוח שיתכן ויארך יותר משעה.

דווקא האווירה המאוד אינטימית ומינימליסטית מבחינת הקהל עושה את המופע למשהו ייחודי, ביום עמוס יכולים לחוות את המופע כמה עשרות אנשים כאשר חלקם עומד, קרנית נותנת לאווירה להשתחרר, ברגע אחד היא פוסעת מהבמה לעבר הקהל וברגע אחר היא מתיישבת אל מול הפסנתר הניצב בצידי החדר כדי לבצע שיר אותו היא מסיימת בהשתטחות על שרפרף הנגינה.

קרנית בז'אן ז'אק. צילום יובל אראל
קרנית בז'אן ז'אק. צילום יובל אראל

האירוע מציין את יום הולדתה הארבעים וחמש ובמסגרתו קרנית עושה שימוש במילים כזמרת המספרת סיפורים, עניינים שיוצאים מתוך צפונות הלב ומתוך המאוויים של החיים עם התבוננות מדוייקת וישירה שלא ממש דופקת חשבון של פוליטיקלי קורקט, קרנית ממש חשפה את עצמה כיוצרת ופזמונאית למקומות שלא תיארתי לעצמי שנדע עליהם.

ההזדמנות שלכם.ן לחוות ולהיכנס לצפונות ליבה של קרנית תהיה בתאריך 20 באפריל כאשר המופע ישוב לז'אן ז'אק.

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה

טעימת שירים מהמופע

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d