קליפים חדשים

נעמה גלי – חופשיה

נעמה גלי בביצוע מחודש ובצבעים שונים לשיר שכתב והלחין הנרי לשרית חדד - "חופשיה", האזינו

לפני 15 שנים כתב והלחין המוזיקאי והמפיק אלי מזרחי המוכר בטייטל Henree את הבלדה "חופשיה" לזמרת שרית חדד. השיר הפך ללהיט ענק ונחשב לאחד משירי ההעצמה הנשית עוד מהזמנים שהנושא לא היה בכותרות. כעת באה המוזיקאית והזמרת נעמה גלי ולוקחת את השיר למקומות אחרים, עם פרשנות מוזיקלית והפקתית המשנות את הטוויסט שבשיר, אם במקור השיר היה עטוף במקצב ומלודיה הסוגרים את הטקסט במעין שמיכת נוצות אוורירית, כעת משחררת נעמה את המילים החוצה באמצעות מהלכים מוזיקלים אחרים, פשוט מסקרן איך שיר משנה את צבעיו.

בימים אלה עובדת נעמה גלי על אלבומה השלישי (בעברית) שיראה אור בקרוב. ״חופשיה״ הוא הסינגל השני מתוכו שקדם לו השיר החשוף והמרגש ״אף אחד לא יודע מה יהיה מחר״. נעמה גלי עובדת על האלבום עם בעלה המוסיקאי יהל דורון (גיא ויהל) והם מקליטים אותו באולפן שלהם בישוב קציר בו הם מתגוררים בשנה האחרונה.

כך נעמה על השיר – "מאז שזוכרת את עצמי תמיד היה בי קול שביקש להיות לא תלויה, חופשיה. זה רצון שהתחזק בי יותר ויותר בשנים האחרונות. לפעמים אני מרגישה שהעולם שבחוץ מצמצם ומגביל בזמן שהלב רק רוצה להתרחב ולגדול, להיות חופשי. וככה בכל פעם ששמעתי את השיר הזה במקרה מתנגן, שרתי אותו בקולי קולות, שרתי ובכיתי . טקסט שעל פניו מאוד פשוט פגע לי בול עד שהייתי חייבת לקעקע את זה איכשהו בעולם וככה אולי להזכיר לעצמי ולמי שצריכה או צריך , שתמיד קיימת בנו הבחירה בחופש. גם אם כל מה שקורה בחוץ מסמן אחרת, וכבעלי הממלכה שלנו אנחנו אחראים לשאוף למקום הזה תמיד. הרגשתי שאני חייבת להזכיר לנשים אחרות ולאנשים בכלל שיש לנו את היכולת לקטוע את שרשרת הדיכוי והצמצום ולנטוע זרעים של התרחבות, שחרור וחמלה. לא משנה מול מי ומול מה. אני בוחרת להוציא אותו דווקא ביום האישה, לא כי אני מקדישה אותו לנשים, אלא כדי לחזק את המסר שאין לנו צורך ביום מסוים כדי להרגיש שיש שוויון וחופש אמיתי להיות מי שאנחנו. תודה להנרי על השיר היפה הזה ולמלכה שרית חדד שמבצעת אותו במקור."

 

וכמובן טעימה גם מהמקור שיצא בתצורת וידאו קליפ

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: