יום שישי, אוקטובר 30, 2026

מי יהיה אבא של שבת?…

חברי הטריו המצליח "הפרויקט של רביבו", רביב וניר בן מנחם, אלירן צור, מציינים עשור לפעילותם כמחזירי "העטרה ליושנה" לשירי המוזיקה המזרחית של שנות השבעים והשמונים בהכרזה על סדרת מופעי קבלת שבת חגיגיים בהם יארחו ממיטב גיבוריהם.

נכון לעכשיו מדובר על יותר מעשרים הופעות מתוכננות שיתקיימו מידי יום שישי בצהריים במועדון "רידינג 3", בנמל ת"א – הבית החדש של הפרויקט וקבלות השבת.

המופע הראשון יערך בתאריך 1 באפריל, פתיחת דלתות בשעה 12:00 ותחילת המופע בשעה 14:00. ומכיוון שעסקינן בקבלת שבת כהלכתה, הרי שגם טבחי המועדון יתאימו את התפריט שיעשיר את האווירה ממש כמו בבית, אני מדבר על מנות דג "חריימה", חלות, קוסקוס, קובה וכל המאכלים הביתיים שמשרים את האווירה של חפלה בחצר הבית לפני כניסת השבת.

מאז שיצאו לדרך בשנת 2012 הפך הפרויקט של רביבו לתופעה תרבותית שמקרבת לבבות מכל צדדי העם ובמיוחד לאור היותם המחזירים את האהבה למוזיקה הישראלית הים תיכונית האותנטית של פעם לציבור הרחב כולל לדורות הצעירים שנולדו הרבה אחרי אותם ימים של זוהר…

הזדמנות לגעת בכמה אבני דרך של הפרויקט שהפך בשנים האחרונות להצלחה מסחררת ולתופעה תרבותית, המציינים 10 שנות פעילות מוצלחות במהלכן נתנו למוסיקה הישראלית הישנה והטובה מקום של כבוד וגרמו לה להרים ראש ולהדביק גם קהל צעיר, שהתאהב במוזיקה הישראלית – ים תיכונית. – הצצה אל המופע החגיגי שנערך במועדון רדינג 3 לציון חמש שנות פעילות והשקת אלבום אוסף כפול "מסע בזמן", ציון שבע שנות פעילות עם מופע ענק בלייב פארק ראשל"צ בו ארחו כמה מהאגדות הימתיכוניות, כמובן החידוש האחרון ללהיטו של הזמר נריה חובב "אהב כנה" שגרסתם הולכת וכובשת את קהל המאזינים.

המופעים של חברי הפרויקט ילוו על הבמה עם הרכב נגנים מורחב הכולל את המנהל המוזיקלי גד חי בן מנחם בקלידים, ראם שי בגיטרה, שגיא אחיאל בגיטרה שניה, אריה ברקוביץ בבס, שרון יצחק על התופים, גילי ציפורי בכלי הקשה ויניב לוגסי בדרבוקה.

כרטיסים לכל המופעים זמינים כאן

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...