יום חמישי, אוקטובר 29, 2026

לירז צ'רכי יוצאת מהמחתרת בכיכר קדומים

השעה 20:30, כיכר קדומים מתחילה להתמלא בקהל מגוון וצבעוני, מכל שכבות האוכלוסייה, המגזרים, הגילאים, מזג האוויר היה תענוג, האווירה הייתה מרגשת עוד הרבה לפי שהלהקה ולירז עלו לבמה.

21:00 הלהקה מתחילה לעלות לבמה ולנגן, הקהל מסתדר ומשתתק וההופעה החלה. לירז צ'רכי עולה לבמה, כמו יסמין הנסיכה מהסיפור של אלאדין, בסארי ורוד-זהוב שמכסה את כולה בזמן שהיא עולה לבמה מפזזת לצלילי להקתה, היא חושפת עצמה לקהל ואת עינייה הגדולות והשחורות, ממש כמו נסיכה מהאגדות.

לירז בקדומים. צילום שי שיר
לירז בקדומים. צילום שי שיר
לירז בקדומים. צילום שי שיר
לירז בקדומים. צילום שי שיר

לאחר ריקוד חושני על הבמה אחזה לירז במיקרופון ופתחה suuet בשיר Lalei, השיר שסוגר את אלבומה החדש NAZ, אותו היא יצרה יחד עם אומנים איראנים במחתרת. הקהל מצטרף מייד במחיאות כפיים ולמי שלא עשה זאת, הסבירה לירז את משמעות המילים כפיים בפרסית השזורות בשיר וכל הקהל הצטרף. לירז המשיכה בשירים מאלבומה החדש תוך שהיא מתארת את המציאות הלא פשוטה שחוו באיראן עוד לפני חילופי המשטר "ושהם עוד לא ידעו מה מחכה להם". כששרה לירז צ'רכי את השיר NAZ שמו של אלבומה החדש, הסבירה לירז על משפחת NAZ שבפרסית זו "האישה המתחנחנת, המתפנקת, שאוהבת להציג את הדיבורים שלה, ככה באופן מתפנק – נוזי, נוזי" והסבירה שהאלבום קיבל את שמו על שם אותה אישה, שעד היום באיראן אסור לנשים לשיר, שזה דבר שמזעזע את עולמה של לירז שמורכב ברובו משירה ויצירה ועל שמן של אותן הנשים שקולן מושתק, היא נתנה לאלבום את שמו.

שירים העורגים לאירן הישנה

היה מרגש לראות ילדות צעירות שרות יחד עם לירז את שיריה בפרסית ועוד יותר לשמוע על משמעות המילים, על אופן יצירת האלבום, דרך שני אולפנים שפעלו במחתרת מבלי שאף אחד לא יודע על הפרויקט לא פה ולא שם.

שיא הערב מבחינתי היה שלירז צ'רכי שרה שיר שכתב והלחין אמן אירני במחתרת באיראן, ולראות את כל הקהל, יהודים מוסלמים, מבוגרים וטף, אשכנזים ומזרחים כולם מפזזים בכיכר קדומים ביפו העתיקה את שירו ומתרגשים עד דמעות.

הערב כולו היה רצוף שירה פרסית, קצבית, מרגשת נעימה עם סאונד מדהים ואווירה מרגשת! שמחתי לקחת חלק בערב הזה ומצפה לחומרים הבאים שלירז צ'רכי המדהימה תכתוב ותלחין לעולם.

המופע בוידאו

 

 

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

שי שיר
שי שירhttp://shayshir.wordpress.com
שי שיר וטלי ספיר: הוא: איש חינוך בכל רמ"ח אבריו, שהמוזיקה מהווה מרכיב מרכזי בחייו. היא: ביום מנהלת רישוי במשרד אדריכלים ובשאר הזמן תופרת, יוצרת וכותבת. ביחד: הם ההורים של אלה ורותם ויחד איתן חיים ונושמים הופעות ומוזיקה.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...