הראל סקעת בקיסריה – נולד ככוכב

כל ערב תמיד מתחיל עם סימן של 3 כוכבים, אבל הערב בקיסריה בלט כוכב אחד מעל כולם. נראה שכוכבות הפכה למקצוע אצל הראל סקעת, כי כבר מגיל צעיר הוא היה ילד פלא כשכיכב ב"פרפר נחמד" ולאחר מכן אותו ילד פלא, הפך לזמיר עם קול פרא שבשניה אחת של הפעלת מבערים, הוא יכול להרעיד את החומות ולהזיז הרים.

כבר מהרגע הראשון שראינו אותו על המסך לפני 17 שנים , היה אפשר להבין שזהו זמר לא רגיל בכלל וזה היה טבעי שבין לילה הוא יהפוך לאחד הסטארים הבולטים בתעשייה, במיוחד כשהוא נתן ביצוע בלתי נשכח ל"הנני כאן" באותו גמר בכוכב נולד המיתולוגי שעד היום צופים באותו ביצוע בריפיט.

ולמרות המקום השני, כמו לאורך התחרות, כך לאורך הקריירה, סקעת הראה הרבה אופי ונחישות כדי להוכיח שהמקום שלו הוא אכן להיות בטופ של המוזיקה הישראלית וכך זה באמת היה. הפציץ עם להיטים אחד אחרי השני שהפכו לחלק בלתי נפרד מהפלייליסט ברדיו, זכה בתואר זמר השנה, ייצג את ישראל באירוויזיון בג א ו ן, סגר מעגל כשופט בתוכניות המוזיקה והפך לאחד האומנים האהובים שנכנסו אל לב הקונצנזוס הישראלי.

ואחרי תקופה של קורונה וחופשת לידה לרגל הולדת בתו, הראל סקעת לא לקח כמובן מאליו את כל האהבה אליו, והחזיר במופע סופר מושקע שלא נחסכו בו שוב אמצעים, כאילו הוא בא להפציץ בעוד גמר.

כבר בסיפתח, היה נראה שהפסוק "ויהי אור" מתקיים כאן עם תאורה מטורפת ב50 גוונים של שחור-לבן, לייזרים כחולים ואורות ירוקים וסאונד חללי שהרים את הקהל למעלה, ומתוך הסילואטים, יצא הראל סקעת לבצע את "עוד יאיר עליי" מאלבומו השני, "דמויות".

משם המשיך ישירות במסע אל אחד מהלהיטים היותר מיוחדים שהוציא, "המאה ה-21", שמדבר על הכמיהה ליחסים לתקופה שבה הכל יהיה יותר תמים ואמיתי כמו פעם. החוויות האישיות שעבר לאחרונה לטובה והאווירה בקיסריה עשתה אותו שוב מאושר ונראה שזה לא רק הוא.

לא סתם הוא ציין שגם אחרי 17 שנים מקיסריה הוא לא מתרגש אלא מ א ו ד  מ ת ר ג ש מקיסריה תוך כדי שהנגנים נותנים את האינטרו לתת משהו ממנו. כבר מתחילת "משהו ממני" הקהל לא הפסיק לשיר גם תחת מעטי מסיכות הקורונה ותחת וידאו ארט מרהיב בשלל צבעים. לא היה אפשר להתעלם מהרגע בו הוא התחיל להפציץ עם המבערים שלו בקול שהפכו לסימן ההיכר שלו, שעוד יוזכרו כאן בהמשך.

החגיגות בקיסריה עלו דרגה, כשסקעת ביצע את "בחיי" כשכל הקהל קם על הרגליים ועל הכיסאות באווירת מסיבה בדיוק בימים של טרום הקורונה שהעיף את הקהל לחלל.

וכמו שהכוכבים יודעים להיות בין עולמות, כך גם הראל סקעת כשהוא משלב בין הפופ-רוק הישראלי לשירים המלודיים המורכבים שאיפיינו אותו כבר מהרגע שהיה ב"כוכב נולד". השיר "אלף" המשיך את אותה המסורת בה סקעת לוקח שיר מורכב והופך זאת ללהיט מיינסטרימי נגיש, כשאת מה שהוא שר הוא הופך לסיפור של אלף צלילים.

כוכב נוטה לאסוף סביבו כוכבים נוספים וכוכב נוסף בא לקיסריה, כשהפעם עדן חסון הצטרף לבצע עם סקעת את "שיבואו עלינו" שכתב את נתן גושן בדואט שהיה באווירה קוסמית בקיסריה. הראל סקעת שיתף שהוא מאוד רצה להזמין את חסון לקיסריה והוא השיב בחזרה, שהקהל כאן הוא מאוד מיוחד ואחרי שהעיף מבט הוסיף שהקהל כאן משום מה מאוד דומה לקהל שלו. ומשם ביצע עדן חסון, את להיטו "גדל לי קצת זקן", שכבש את המדינה וצבר מעל 15 מיליון צפיות ביוטיוב. הדואט שלהם ביחד מראה שכדאי להם לשתף פעולה באורך מלא בעוד איזה אלבום או שניים.

מלבד המבערים הראל סקעת באופן מיוחד מביא שירים ברוח השאנסונים של ז'אק ברל, כמו שעשה ב"מילים" באירוויזיון 2010, שלדעתי הוא אחד הכי חזקים שלו ומהשירים הטובים ביותר ששלחו לתחרות כשזה בשפה העברית נטו. כך עשה כשביצע את "בתוך", כהומאז' לשיר שביצע במהלך "כוכב נולד", והראה את היכולות של סקעת שאיפיינו אותו כבר מהרגע הראשון, לגבי אתגרים וסיכונים וללכת עם זה עד הסוף בביצוע סוחף.

אח"כ הגביר את הקצב עם השיר "חזק על הרצפה", שכתב ביחד עם צליל קליפי וטל פורר, שהפך ללהיט חזק במצעדים וברשתות, מתוך האלבום החדש שלו שאמור לצאת בקרוב.

הראל שיתף אותנו, שלפני שנה כשישב בבית בקורונה אם יגידו לו שהוא יחגוג יום הולדת 40 בקיסריה כמו הערב הוא לא היה מאמין. נכון, עברו חודשיים מאז היום הולדת הרשמי, אבל לחגוג עשור חדש בקיסריה, במיוחד אחרי קורונה והולדת הבת, זה כמו לידה מחדש בכל מובן המילה. ואחרי ברכת "היום יום הולדת" מהקהל, סקעת חגג בביצוע השיר 'כולם אותו דבר' כשהוא גורם לקהל להזיז כל שריר ואיבר בגוף.

ואז הגיע השיא של הערב, השיר שמזוהה עם סקעת יותר מכל והפך אותו לכוכב קבוע במיינסטרים הישראלי. לקחת שיר ידוע ולהפוך אותו לשלך, צריך להיות גאון וסקעת אכן עשה את זה בגאון ובגאווה ל"הנני כאן", שבבת אחת נתן המון ריספקט לאגדה הישראלית, יהורם גאון, וגם הפך את זה לשיר שהוא לגמרי שלו. ב"הנני כאן" מתגלם בעצם כל הקסם של הראל סקעת. אמנם, הזכרתי את זה מקודם אבל ראוי לציין את זה שוב, דווקא כאן. כאן בעצם, גילינו בפעם הראשונה בפריים טיים לפני 17 שנים, את יכולת השיא של סקעת, לקחת שירים מורכבים ברמה גבוהה, להצליח לבצע אותם מלודית ואף בדרך ייחודית וכל זה כשהוא מנגיש את המילים, בצורה כזו, שגם מה שכתוב בשפה גבוהה יהפוך ללהיט השגור בפי כל אחת ואחת. לא סתם, בכל פעם שהוא מבצע את "הנני כאן", הוא לא שוכח מאיפה הגיע ואת האהבה שהוא מקבל כמובן מאליו ונותן בחזרה את אותה אהבה והערכה עצומה, כשהוא יורד אל הקהל, מטייל באורקסטרה, מטפס על היציע, מתחבק ומצטלם עם כמה מעריצים ומעריצות ותוך כדי, עדיין נותן את הבסט של הבסט שלו, כאילו הגמר של כוכב נולד מתקיים כרגע בקיסריה. ולקראת הסוף, הוא עוצר הכל, מחפש את אבא שלו, מתחבק איתו, ואז נותן ביצוע חזק לחלק האחרון של הפזמון, כשהוא כמובן מפעיל את המבערים המפורסמים שלו כשמגיע ל"אני האיש אשר תמיד חוזר".

וכך חזר הניגון, כשהמשיך לרגש את הקהל כשביצע את "את לי הכל", שמלבד שיר הנושא של סרט הנעורים "גאליס-קונקט", הפך ללהיט שמתאים עד לגיל 99 (ועד 120 שנהיה בריאים).

הראל סקעת שיתף אותנו בתחושות ובחוויות על הבת שנולדה לו לא מזמן וההופעה בקיסריה היא הראשונה שלו מאז חופשת הלידה. ובאווירה הזו, המופע הפך לאנפלאגד, כשבמרכז הבמה ישב המוזיקאי טל פורר על הפסנתר וסקעת יושב לידו ומבצע את "אם הוא ילך" שהתאים למסורת האקוסטית. וברוח הזו, היה עוד רגע מיוחד, כשסקעת ביצע את Your Song של אלטון ג'ון לכבוד בן הזוג שלו, סגן שר החוץ , ח"כ עידן רול, שכמו ב"הנני כאן" הוא לקח קאבר שהפך לכמעט לשלו כמו שהוא יודע. ואם כבר הפסנתר על הבמה, אי אפשר לסיים את האנפלאגד בלי "ואת", עוד להיט שחרך את המצעדים, בשאנסון בלתי נשכח שכתבה קרן פלס.

לקראת הסוף, הראל סקעת לא שכח לתת לקהל נוסטלגיה. זה התחיל עם אחד מהלהיטים הראשונים שלו פוסט כוכב נולד, "כמה עוד אפשר", שבו הקהל הצטרף בכל בית ופזמון, ולזה הוא לא יכל להתעלם. ובאמת "עכשיו", כמו שם השיר, הרגע ותוך כדי כתיבת שורות אלו, הראל סקעת ירד שוב מהבמה, עלה ליציעים וחגג עם הקהל, תוך כדי שהוא רוקד, מתחבק, מצטלם עם ברי המזל להיכן שהגיע.

החגיגות המשיכו עם הלהיט המקפיץ "כל היום" (שהקליט אותו ביחד עם אניה בוקשטיין וכתבו ביחד עם אבי אוחיון), שיצא בקיץ 2020 בשיא של הקורונה, אך נתן טעם של עוד להופעה חיה, ברגע שנצא מהסרט אימה הזה, ו-וואלה זה התאים בול בזמן. תוך כדי שהקהל קפץ לצלילים, סקעת שילב גם את הפזמון של "סניוריטה", מהלהיט של שון מנדז וקמילה קבלו.

נכון, הראל סקעת, יודע לעשות פופ ולרגש בשאנסונים אך יש עוד משהו שלא כדאי לדלג עליו, שהוא מאוד מחובר למסורת ולצלילים מבית אבא. בשביל הרגע הזה, הוא סגר מעגל, כשכוכב אגדי הצטרף והפעם זה הקיסר של הגיטריסטים בישראל, יהודה קיסר. אחרי שעלה לבמה ונתן כמה מהאילתורים על הגיטרה המפורסמת שלו, וסקעת ביצע פיוטים בשירת "חביבי". תוך כדי שהקיסר מאלתר בניגונים מזרחיים, מתחיל הביצוע של "שאהבה נפשי", להיט שכתב סקעת ביחד עם קיסר ומלך המסיבות עופר ניסים, כשהאורקסטרה, הפכה לרחבת ריקודים אחת גדולה, כיאה למסיבות טראנס.  ולחגיגות היו חסרים בלונים אבל סקעת דאג לשלוח לקיסריה את "כל הציפורים", ותוך כדי נותן קרדיט ענקי ללהקה שלו – לקלידן והמנהל המוזיקלי טל פורר, למתופף תומר צדקיהו, לבסיסט מיכאל פרוסט, הקלידן אלון רדעי, והגיטריסט עומרי אגמון.

הראל סקעת ויהודה קיסר, צילום וידאו שי קדמי.

המסיבה האלקטרונית ממשיכה בכל מצב ובכל גיל, כשביצע את "לעוף", להיט של סוכריות קופצות מפסטיגל 2004 שגרם לקהל באמת לעוף למעלה. הלהיט הזה אף הוכתר בשנה שעברה ע"י גלגל"צ כשיר פסטיבלי הילדים האהוב ביותר. כששאל רטורית את הקהל אם הם רוצים עוד שיר אחד לפני סיום, הוא בחר לסגור מעגל ולרגש עם "אליך שר", עוד שאנסון איכותי מתוך אלבום הבכורה שלו שיצא לפני 15 שנים.

הראל סקעת הוא ONE MAN SHOW שיכול לנוע במגוון של סגנונות, החל מפיוטים ומוזיקה מזרחית קלאסית עד לפופ עכשווי, משאנסונים בלתי נשכחים עם המבערים המפורסמים שלו, עד ללהיטים של מסיבות טראנסים, ומצליח במופע אחד, לעבור כמעט על כל הרפרטואר שלו מבלי שהוא מפספס שום רגע לרגש, לחגוג ולהיות עם הקהל שהולך איתו דרך נאמנה כבר 17 שנים.

מבחינתי, הייתי שמח אם הוא היה מבצע שוב את "מילים" שלדעתי הוא השיר הכי טוב שאי פעם ביצע, לצד "הנני כאן", אך גם לא היה על מה להתלונן, כי הראל סקעת סיפק את הסחורה והוכיח לאורך כל הדרך ולאורך כל המופע, שהוא אכן נולד ככוכב.

רגעים קסומים מהמופע, צילום תומר שיינפלד

רגעים קסומים מהמופע, וידאו קהל, צילום שי קדמי