חדשות הסצנהחדשות מקומיות
כולל וידאו

המוזיקאי גרי אקשטיין הלך לעולמו

המוזיקאי וגיבור הגיטרה גרי אקשטיין בן ה- 73 הלך היום לעולמו אחרי מחלה קשה

המוזיקאי גרי אקשטיין הלך היום לעולמו בבי"ח "רעות" לאחר מאבק במחלת כליות. היה בן 73. גרי אקשטיין נולד ברחובות בשנת 1948. בגיל 16, בקריית שלום, החל לנגן בגיטרה ובשנת 1965 הקים את להקת "כובשי הקצב" עם חברים מהשכונה. יותר מאוחר הצטרפו בעז שרעבי בתופים ומיקי גבריאלוב בבס. ההרכב לא החזיק הרבה זמן אך גרי המשיך להקים הרכבי רוק על ימין ועל שמאל.

עשר שנים מאוחר יותר הגיע שמעו של גרי גם אלי, בהיותי נער ולשמחתי הוא הופיע במסגרת מועדון הרוק הישראלי שפעל בשנות השבעים בבית לסין ביוזמתם של שאול גרוסברג ואשר ביטנסקי אשר ניהל והפיק את גרי עוד כנער- חייל צעיר. הזדמנות נוספת הייתה לי כאשר בערבי שישי תקלטתי בבית הנוער "מרכז ביכורי העתים" מול מפעל הפיס בהפסקה של הופעות הלהקות, גרי ו"הכוכבים הכחולים" הופיעו באחד הלילות הללו.

כך מספר על הניצוץ שהבעיר את האש בין גרי אקשטיין לקהל האמרגן והמפיק אשר ביטנסקי – "אני הבאתי אותו להקלטת שני השירים הראשונים אחד מהם ״היה לי טוב היה לי רע״ הייתי המנהל של להקת ״הכוכבים הכחולים" שהוא הנהיג.  הם היו הגיבורים של דור להקות הקצב. הנוער הדחוי של המוזיקה בישראל. כמו הביטלס גם גרי וחבריו מצאו נחמה באולמות הריקודים של גרמניה עם הרכב בשם "הנסיכים". בשנת 1973 בעקבות המלחמה גרי חוזר לארץ ומחיה את להקת ״הכוכבים הכחולים״, אני מעריץ צעיר, מארגן להם הופעות בבית הנוער בביכורי העיתים ובעוד עשרות בתי נוער דומים. בימי שישי הם מנגנים במועדון ״חצות וחצי״ המסגר 51 בתל אביב בקומה שניה. רביב גזית האורגניסט טוב הלב, עם הפרפיסה משאיל לי פסנתר חשמלי “Honer Clavinet”, עבור החזרות ללהקה חדשה שאני האמרגן שלה, ״כוורת״. על הבמה גרי אקשטיין והגיטרה החשמלית מובילים ל “Ohaio” של קרוסבי סטילס ונש. מייד אחרי הדובי ברדרס עם המשפט האלמותי ״The Doobie Brothers” שרים Without love, where would you be now? 

אני קורא לנתנאלה, חיילת, בואי תשירי Father and Son של קט סטיבנס. יקי ודוד ז׳וקה בעלי המקום מאמינים בי. נתנאלה מרגישה בבית. הקהל בני  עשרה משייך מוניס (הבית של נתנאלה), שכונת התקווה, סלמה ג׳ ועוד פרברים עזובים. הקהל הזה הוא הדלק של להקות הקצב. הם לא מקשיבים לנעמי שמר. זה הקהל שעוד רגע ידליק את המוזיקה המזרחית של ישראל ויאמץ דור של זמרים שלא התקבלו ללהקות צבאיות. גרי אקשטיין , נסים סרוסי, גבי שושן, צביקה פיק ואחרים. נתנאלה שרה קט סטיבנס וגם יש לך חבר של ג׳יימס טיילור. הקהל מהופנט.

אני מבלה הרבה בבית של גרי וארנה ברחוב ליפסקי ליד רחוב פנקס. גרי תקוע בלי כסף, אני קונה ממנו מגבר Ampeg ושני רמקולים ענקיים. אין לי צורך במגבר אבל לי יש קצת יותר מאשר לגרי. אמנון צבן(אח של יאיר) השותף שלי שואל למה לנו? אני עונה, לא יודע צריך…. ביום ראשון אני הולך לאבשלום רובין וצביקה כגן ואומר להם חייבים להקליט את גרי אקשטיין. כמו ב 14 אוקטבות גם כאן, צביקה ואבשלום אומרים, נתחיל בשני שירים, אחד מהם ״היה לי טוב היה לי רע״. אני וצביקה כגן מכניסים את גרי והלהקה לאולפן טריטון. פעם ראשונה גרי זוכה לאולפן כמו שצריך. היתר היסטוריה."

במהלך שנות הקריירה הארוכות שלו הותיר אחריו שורת להיטים שהפכו לאבני דרך ברוק והפופ הישראלי. ביניהם "היה לי טוב", "בוגי איתי הלילה", "אני הולך לבית שאן", "קפטן ג'ק" ו"רוח סתיו".

לפני חודש דירקטוריון אקו"ם העניק לגרי אקשטיין פרס מיוחד – "על תרומתו הרבה ליצירה והתרבות הישראלית". אקשטיין עצמו לא נכח בטקס בשל מצבו הרפואי,  בשנים האחרונות הוא סבל ממחלת כליות קשה. כאמור הוא הלך מאתנו.

נותרו רק השירים והצלילים, לכל האלבומים ברשת

 

עם היוודע דבר לכתו של גרי אקשטיין מהעולם התמלאו הרשתות בהספדים משלל אמנים ואנשי תעשיית המוזיקה שהכירו אותו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: