חדשות בינלאומיותחדשות הסצנה
כולל וידאו

צ'ארלי ווטס, מתופף הרולינג סטונז, הלך לעולמו

צ'ארלי ווטס, 60 שנה על התופים של האבנים, הלך לעולמו בגיל 80

צ'ארלס רוברט "צ'רלי" ווטס, המתופף של הרולינג סטונז הלך לעולמו בגיל 80. סיבת המוות לא פורסמה.

משפחתו של ווטס הוציאה היום הודעה –  "בצער עצום אנו מודיעים על מותו של צ'ארלי ווטס האהוב שלנו, הוא נפטר בשלווה בבית חולים בלונדון מוקדם יותר מוקף במשפחתו. פרטיות משפחתו, חברי הלהקה וחבריו הקרובים מכובדת בתקופה קשה זו".

צ'רלי ווטס עם האבנים בתל אביב. צילום קוקו
צ'רלי ווטס עם האבנים בתל אביב. צילום קוקו

מותו של ווטס מגיע מספר שבועות לאחר שהוכרז כי המתופף לא יוכל להופיע בסיור המופעים של הרולינג סטונס באצטדיונים בארה"ב. "צ'רלי עבר הליך שהצליח לחלוטין, אך הרופאים שלו הגיעו השבוע למסקנה שהוא זקוק כעת למנוחה והתאוששות נאותה", אמר אז נציג הלהקה. "כשהחזרות מתחילות בעוד מספר שבועות, זה מאוד מאכזב בלשון המעטה, אבל זה גם הוגן לומר שאף אחד לא ראה את זה מגיע".

ווטס נולד בלונדון וגדל בקינגסבורי, אנגליה. כתלמיד בית ספר, הוא הפגין כישרון באמנות, קריקט וכדורגל. מראשית ימיו, ג'אז תמיד הייתה האהבה הראשונה. הוא צוטט ש"רציתי להיות צ'ארלי פארקר", ומלבד לכך הוא היה מאזין לת'לוניוס מונק, דיזי גילספי ולסטר יאנג. לווטס הצעיר ניתן בנג'ו על ידי הוריו, אך, אף על פי שבולבל מספר האקורדים המסובך שהגיע עם הכלי הוא פירק את הבנג'ו, ובצורה מתוחכמת באמצעות דבק וחלקים ממשחק הרכבה, הפך אותו לתוף. זמן קצר לאחר שבישר להם מה עשה, החליטו הוריו לרכוש לבנם מערכת תופים.

בשנת 1961 פגש את אלכסיס קורנר, שהזמין אותו להצטרף ללהקתו Blues Incorporated, בה התארחו אמנים בתחילת דרכם כדוגמת מיק ג'אגר, אריק קלפטון ובריאן ג'ונס. באותו זמן ווטס היה בדרכו לשהותו בעבודה כמעצב בדנמרק, אבל הסכים להצעתו של קורנר כשהוא חזר ללונדון בפברואר 1962. ווטס ניגן באופן קבוע עם להקתו של קורנר כשבמקביל עבד עם כמה משרדי פרסום כמעצב גרפי. באחד מהימים בשנת 1963 הצליחו בריאן ג'ונס, מיק ג'אגר וקית' ריצ'רדס לשכנע את ווטס לחבור אליהם ולנגן תופים בהרכב שלהם שהפך מיד לאחר הצטרפותו לרולינג סטונז.

בשנת 2014 הופיע צרלי ווטס יחד עם הרולינג סטונז בפארק הירקון, אחד המופעים החשובים בתולדות המוזיקה בישראל.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע של האבנים בפארק הירקון

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: