יום שישי, אוקטובר 30, 2026

קרן פלס בגילוי לב על התאוששות

כזכור לפני כשבוע בתום הופעתה של קרן פלס באמפי שוני, היא חשה ברע והתאשפזה בבי"ח בילינסון.

באותה עת היא חשפה זאת בפני מעריציה בזו הלשון – "לפני שלושה ימים ירדתי מהבמה בשוני היישר למיטה המתכווננת. זה היה ההדרן של תקופה מטורפת, בה הגוף שלי התאפק לפני שהוא התפרק, כדי שאוכל לשיר לכם. אני מרגישה כמו חדשה ומודה לצוות שטיפל בי במקצועיות ואכפתיות, ולחברות שלי שהן הבריאות עצמה. הלילה אני בפנסיון מלא עם נוף למגה, בתקווה שמחר כבר אקלל את הפקקים. בריאות ואהבה לכולם. שוקלת לאמץ, את הלוק לגמר הכוכב".

קרן פלס, אינסטגרם סטורי
קרן פלס, אינסטגרם סטורי

כעת כמה ימים לאחר מכן היא יוצאת בגילוי חשוף נוסף אל מעריציה בזו הלשון – "בלילות האחרונים אני מדליקה את הנייד, מדורה בלי אש, ויושבת (או שוכבת עד שאחלים) להקשיב לסיפור אחד עם אנשים שונים. כל אחד יושב מול המסך שלו, במקום שלו וכמעט כולנו מרגישים רוב הזמן לא במקום.

פעם מסך דולק היה מכבה אותי. פחדתי לפגוש בו את דמותי ולהרגיש זרה. גם ככה הקשר שלנו עם עצמנו מורכב, גם בלי שיכנסו פנימה צלם, צוות ביוטי, עורך, שולחן שופטים או מאות אלפי עיניים שופטות אחרות, לכן תמיד כשהעברתי ביקורת על אחרים, הייתי הראשונה לחטוף מעצמי אדום.

עכשיו אני מבקשת להניף דגל כחול ולהודות לגוף שלי שריסק אותי ככה. זאת תקופה של החלמה והשלמה.

אני רוצה להישיר מבט אל האש שיצאה ממני ולהבין שהיא שייכת כרגע גם למדורות אחרות. ללמוד להרפות בלי ליפול, לאהוב את כולם, כולל אותי, להיות צופה מהצד בסרט שגם אני יצרתי ובכל זאת לשכוח את העלילה. לנקות את הראש מדברים שידעתי – כל סופר צריך לפעמים שמישהו יקריא לו סיפור לפני השינה.

יום תשיעי על הגב, אבל מי סופר.

ההרגשה משתפרת ואני חושבת שאולי גם  קצת אני…"

ואנחנו נצטרף לאיחולי התאוששות מהירה וקלה וחזרה לבמות המופעים, כל זמן שהן עדיין פועלות בימים מטורפים אלו.

אם הכל יהיה בסדר קרן פלס תופיע בתאריך 25 באוגוסט במועדון גריי ביהוד, מופע אקוסטי. כאן כרטיסים.

 

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...