קובי אפללו פותח את שערי השמיים בשוני
המופע של קובי אפללו באמפי שוני עם רגעים של מורשת, היינו שם
כל דבר שקיים בעולם, מתחיל מהשורש שלו. השורשים העמוקים שנטמעו כאן בארץ ישראל מימי קדם, הם אלו שמחברים את כולנו, מחילוניים או דתיים למהות העמוקה של להיות ישראלים והמוזיקה היא חלק בלתי נפרד מזה. במיוחד כשהיא כוללת סגנון של רגש, שירה פיוטית ותחושה של בית תפילה.
לכן, לא יכל להיות תזמון ומקום יותר טוב מאשר רגע של לקראת שבת ותחת כיפת השמיים של אמפי שוני בבנימינה, כשמי שקיים את האירוע, הוא מי שנחשב לפייטן של המדינה, קובי אפללו.
השירה הפיוטית הספרדית, בשילוב עם המוזיקה היהודית המורשתית, כבשו את הישראלים כבר מהרגע הראשון כשהוא פרץ לחיינו עם "בא מן השתיקה" לפני 15 שנים ואח"כ הפציץ את הרדיו עם שלל להיטים שהפכו להיות פס קול נצחי בכל חג ט"ו באב או ברגע של אחרי שבירת הכוס בחופה.
גם ביום קיץ חמים (אפילו חמים מאוד), הקהל הגיע מכל קצוות הארץ, כדי לראות אותו באמפי שוני מאז תקופת הסגרים של שנת 2020 הידועה לשמצה. לכבוד כך, קובי אפללו ולהקתו הכינו הופעה מפוצצת בלהיטים שכללו עיבודים מאוד מיוחדים, לרגל המאורע.
נכנסנו לאווירה של כיפת השמיים (תרתי משמע), כשהנגנים של הלהקה, נתנו את הטון בקטע מוזיקלי יהודי מסורתי בשילוב הסגנון הספרדי ברוח הג'יפסי קינגס. תוך כדי הנעימה, עולה חתן השמחה, קובי אפללו, לבמה ומבצע בהמון רגש את "אין לי דבר אחר", כשהרגש יהיה מוטיב עם דגש חזק לאורך כל המופע. הכוריאוגרפיה שהשתלבה תוך כדי השיר, נתנה תחושה כאילו זה היה חלק מפסטיבל מוזיקלי במדריד.
במעבר חלק, הגענו בבית התפילה של אמפי שוני לקריאת "שמע", כשהמילה עצמה הדהדה ברחבי האמפי שפונה ישירות אל אבינו שבשמיים. וכפי מילות השיר, כל מילה נמשכת לניגון מוכר.
וכמו בכל ניגון ספרדי מוכר זה לא יכול לפעום בלי הלב, שהוביל אותנו לשיר "אהבה שלי" ששבר את הרשת בשנת 2019. הייחוד של קובי אפללו, מעבר למוזיקה הוא בצורת הכתיבה וההגשה שלו בשירה. הוא שם דגש על כל מילה ומבצע את זה עם כל הלב כך שאין אחד או אחת שלא יכולים להתעלם ממילים כמו:
"אישה שלי קורא לך
את הלב שלי שומר לך
כי עד שהגעת אליי לא ידעתי מה זה חי".
כשהיה קצת זמן להפוגה, קובי אפללו הודה לכל מי שהגיע, והקדיש לקהל צ'ופר מפתיע, שיר על טיבן של המילים, כי מה הן המילים אם לא "שתיקה". זהו חידוש שאפללו ביצע לפני 7 שנים לקלאסיקה "מהן המילים" של כבוד הנשיא, שלמה ארצי, בעיבוד מיוחד, שנותנים תחושה שאפללו וארצי צריכים מתישהו לשתף פעולה.
מלבד האווירה המוזיקלית, קובי אפללו דאג גם להכניס קצת אווירה של סטנדאפ. "בעולם התרבות חיים יום ביומו, מחכים להנחיות, לא מבינים מה רוצים מאיתנו. חיסון ראשון, חיסון שני, חיסון שלישי בדרך… היה את פסטיבל הווריאנטים, אירוויזיון של וריאנטים. כל מדינה שלחה וריאנט, היו כאלו שתפסו וכאלה שפחות."
בדיחה נוספת שסיפר לרגל המצב המשוגע על שני עכברי מעבדה, שאחד אומר לשני "תגיד מה אתה אומר? נתחסן לקורונה?", אז השני אומר לו "בוא נראה מה יהיה אצל הבני אדם".
הוא גם דאג לשתף אותנו איך הכתיבה והמוזיקה נכנסו אצלו לחיים, והכל התחיל בזכות מחברת כתיבה שאמו, שהייתה מורה לספרות, נתנה לו שיביע את רגשותיו, בזמן שהוא היה הכי רחוק מזה בתור ילד ברדקיסט. אז הוא כתב פה ושם כל מיני דברים שהרגיש, שהפכו בהמשך לשירים במגירה שדאג להסתיר מהחברים כדי לא לשבור את התדמית. הרגע המכונן לכתיבת השירים היה בגלל או יותר נכון בזכות מורה מחליפה לספרות בכיתה ח', שהייתה אישה מחוייכת עם שיער קארה ופוני עקום (שגרם לויכוח האם יש או אין שם גבה). שיעורי הבית שנתנה לכיתה היה לכתוב שירה מקורית, אך קובי הקשיב פחות, אז כשעשה ברדק בכיתה, היא אילצה אותו לקום וכששאלה אותו אם עשה שיעורי בית, הוא אמר "פחות…על מה היו השיעורים?". בחישוב מהיר האם להיות שוב אצל המנהלת עם הביסקויטים, התה, לקרוא לאבא ותהייה האם הסעודה האחרונה תהיה פתי בר, הוא העדיף להוציא בשלוף שיר עם חרוזים שכתב תוך כדי השיעור, גם במחיר של להתפדח מול כל הכיתה.
מסתבר שאותו שיר שכתב בן רגע, ליווה אותו 20 שנה אח"כ כששלח אותו לרדיו:
"כל אשר אני אומר עכשיו
זה עוד ירגיש בכל מצב
כמו שאלה שקטה
עוד השיר המתנגן באור
בצליל מיתר שירת מינור
זה בא מן השתיקה."
המורה הייתה בשוק ועדיין היא הוציאה החוצה את קובי כי היא הייתה בטוחה שהוא העתיק את זה ממישהו. 20 שנה אח"כ בהשקת אלבום זהב לאלבום השני שלו בזאפה ת"א, נכנס לחדר האומנים פרצוף מוכר כשהפוני עדיין עקום. בנימה אישית אותה מורה לספרות אמרה לו "אתה יודע משהו? נראה לי שקצת טעיתי לגביך". נראה שבצורה כזו או אחרת כולנו עברנו את זה בבית ספר בשלב מסויים בחיים שלנו אבל כזה עם כזה סיפור, איזה ניצחון על מערכת החינוך!
משפט חזק שקובי הוסיף היה שעם כל הכבוד לוריאנטים, המוזיקה באה לחגוג את החיים ושאנחנו נעבור את הכל. לאור הבילד-אפ הענקי שנוצר, ואחרי שהזמין לבמה את התגלית המדהימה של המוזיקה הישראלית, נופר סלמאן, הם ביצעו בדואט מיוחד את הלהיט הגדול ביותר של קובי אפללו "בא מן השתיקה" שמאז לפני 15 שנה, נכנס אפללו ללב של המיינסטרים הישראלי. הקול הייחודי של סלמאן, ביחד עם השירה של אפללו, צריכה להדליק אצלם נורה לשתף פעולה ואולי אף להוציא אלבום משותף, במיוחד שהם ביצעו ביחד גם את "פרי גנך", שהפך גם לסימן ההיכר של סלמאן בזכות הקאבר האדיר שנתנה בסדרה "היורשת" בכיכובה. כשנופר סלמאן סיפרה שהיא גדלה על קובי אפללו, הוא סיפר שזה עוד הגיוני כי הייתה לו אצלו בהופעה אישה בת 75 שאמרה לו "גדלתי עליך" אז הוא השיב "איך נשמה איך? ".
אם רוצים לכתוב שיר לבת הזוג, כדאי להתייעץ עם אפללו כי הוא כבר צבר מומחיות בנושא. כמו "יחידה שלי" מהאלבום השלישי "שמע" שגם הוא הגיע כמו הקודמים למעמד של אלבום זהב.
אחד מרגעי השיא של המופע היה כשהוא ביצע את שירו המרגש ביותר "ים הרחמים", שהפך לאחד משירי הזיכרון הידועים בישראל, שמדבר על המסע אל האושר בזמננו הקצוב. השקט שנוצר, גרם להקשיב לכל דגש של מילה שקובי שר אך היה גם טוויסט בעלילה כשהוא שילב גם את "שיר למעלות" המסורתי, והמילים של שני השירים היו כאילו הם המשך אחד של השני. העיבוד והשירה נתנו עוצמה כזו רבה, כך שמסביבי לא נשאר מישהו או מישהי עם עין יבשה.
אך הוא הוסיף עוד טוויסט בעלילה כשהשיר הבא "עד שיבוא" (הסינגל החדש שיצא במרץ האחרון) נותן מסר של תקווה, ומהווה המשך ישיר לשיר הקודם, כשהמילים נותנים תוקף במיוחד בפזמון "עד שיבוא יבוא אור אינסוף, עם האמת של הקולות, בשיר המעלות".
כמו שקובי אפללו יודע להביא אותה ברגש, הוא יודע גם לעשות שמח. זה התחיל עם "תודה שבאת (לחיי)", שיר אהבה חדש, שכתב לרגל לידת בתו כשברקע רואים קליפ מרגש של זוגות מאוהבים, כמו זוג שמנשק כלב פודל שאימצו. אין יותר ישראלי מזה. וכמו שאמפי שוני הפך לבית תפילה, הוא התאים לאווירה ביחד עם החגיגות, כשעשה קאבר ל"תפילה", אותו שיר מיתולוגי של עפרה חזה שהפך לנכס צאן ברזל במוזיקה הישראלית.
"שיר געגועים" המשיך את הסגנון היהודי המסורתי, שהפך לחאפלה שגרמה לעוד ועוד להתקבץ קרוב לבמה במסגרת התו השמח, במלוא מובן המילה. החאפלה המשיכה הקאבר שלו ל"סוד המזלות", של אביהו מדינה ומשה בן-משה, שנתן הרבה כבוד לזמר המזרחי הקלאסי ואת החגיגות סיים בסיבוב הראשון, הלהיט הענק "מה שהלב בחר", שהפך כבר לשיר חובה בכל כניסה לחופה. העיבוד המקפיץ שעשו קובי ולהקתו, גרם לאחרונים שהיססו להצטרף לחגיגות ליד הבמה.
אך כמובן שיש סיבוב שני שכולל הדרן, לשיר האחרון ברוח של "אם זה מיוחד, זה יהיה מיוחד עד הסוף ועד השנייה האחרונה". אז באמת שהגיעה השעה, והסיפתח של הנגנים המופלאים נתנו את האות כשקובי אפללו נכנס בפעם האחרונה כדי לבצע עוד להיט ענקי ושל עילי בוטנר, "מכתב לאחי", שהמשיך את החגיגות והשירה בציבור עד לסיום המופע.
אחרי תקופה ארוכה בה היה חסר מופע שלם של שירי אהבה באווירה יהודית מסורתית, קובי אפללו אכן סיפק את הסחורה והמשיך לעשות את מה שידע תמיד לעשות..לרגש וביחד עם השירה הפיוטית, העיבודים והמיקום המיוחד, הוא פתח את שערי השמיים באמפי שוני, גרם לנו להודות על האהבה שאנחנו מקבלים מהיקרים לליבנו ולחגוג את החיים עם המורשת של המוזיקה היהודית השורשית.
רגעים מהמופע
