פס קול שבועי

שושנה דמארי ועידן רייכל – ספרי תמה תמימה

גלגולו של שיר בן מאות שנים, הקלטת הביצוע של שושנה דמארי לשיר "ספרי תמה תמימה" בעיבודו של עידן רייכל.

שנות השבעים, מגרש הכדורסל של תנועת הנוער "מחנות העולים" בצפון תל אביב היה ממש מתחת חלונות דירתה של הזמרת המיתולוגית שושנה דמארי המנוחה. כילדים ידענו גם ידענו מי היא ואת שיריה המפורסמים ובמיוחד "כלניות". היינו משחקים כדורגל עמודים ומקווים ששושנה תצא מהחלון או תרד לרחוב, זה היה נדיר.

30 שנים מאוחר יותר. בגיל 82, זמן קצר לפני מותה, נפגשה שושנה דמארי עם המוסיקאי עידן רייכל והקליטה איתו את השיר התימני "ספרי תמה תמימה" אותו ביצעה בתחילת דרכה. ההקלטה הזו לא ראתה אור מעולם.

השיר "ספרי תמה תמימה" נכתב בידי ר' סעדיה בן עמרם, משורר מבני תימן אשר פעל בראשית המאה ה-17, ובין הפיוטים המיוחסים לו מצוי גם פיוט ההבדלה 'לנר ולבשמים'. במקומות מסויימים נוטים בטעות ליחסו לר' שלום שבזי אולם לא ניתן להתווכח עם חתימת המשורר סעדיה ששמו מופיע בר"ת כקרוסתיכון במשפטי השיר.

לכאורה שיר אהבים, למעשה דו שיח בין המשורר לנשמתו הנכספת לאלוהים, רעיון שאפיין רבות את הפיוטים של היהודים באותן תקופות.

השיר כמות שהוא ולעתים באורח מקוצר יותר זכה לשלל ביצועים ביניהם של צמד העמרנים, אהרון עמרם, דקלון, בועז שרעבי, עופרה חזה, מרים ושירלי צפרי, מתי סרי, טל בדני ואנסמבל דיוואן, אורי שבח, קובי פרחי עם להקת אורפנד לנד והזמרת שלומית לוי, כולם בני תימן. אחד הביצועים המעניינים מהשנים האחרונות בוצע בפי הזמרת צליל דנין, גם המוזיקאי עומרי סמדר יצר עיבוד לשיר המיתולוגי כשהוא מצרף את קולו של שי צברי להקלטת קולה של שושנה דמארי.

במהלך העבודה על הסרט "המלכה שושנה", אותו יצרו קובי פרג' ומוריס בן מיור, מצא עידן רייכל את ההקלטה המקורית הגנוזה והחליט לעבוד עליה במשותף עם המלחין יונתן בר גיורא.

לביצוע התזמורתי שמלווה את קולה של דמארי נרתמה התזמורת הסימפונית ירושלים. אותה התזמורת אשר עליה ניצח משה וילנסקי בהופעותיה של שושנה דמארי.

הסרט "המלכה שושנה" ישודר בשני חלקים בהוט 8, מוקרן כעת בפסטיבל "דוקאביב"  ובהמשך בסינמטק תל-אביב..

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: