יום שלישי, נובמבר 10, 2026

לירון אטיה ושרה דיין – Can’t Help Falling In Love

סיפור האהבה של לירון אטיה ושרה דיין נשמע רגיל במיוחד, אבל האהבה הזו לא מובנת מאליה להרבה מהאנשים שפוגשים אותם. השניים החליטו לציין את אהבתם בדואט משותף לשירו האלמותי של אלביס פרסלי – Can’t Help Falling In Love אשר נכתב בידי – Hugo Peretti, Luigi Creatore, George David Weiss והולחן על ידי Jean-Paul-Égide Martini לסרט בכיכובו של אלביס – הוואי הכחולה.

הגרסה הביתית של לירון ושרה יצאה בליוויית קליפ ביתי ששרה צילמה וערכה בעצמה. השיר שנחשף בתחילה רק ברשתות חברתיות הפך להיות ויראלי מאוד וזכה לחשיפה באמצעי התקשורת סביב סיפור האהבה המיוחד בין לירון שנמצא בכיסא גלגלים לבין שרה שחזרה בשאלה לפני כ-3 וחצי שנים.

כך לירון על השיר – "אלביס פרסלי. “יש לי מישהי להכיר לך, נראה לי תתאימו בול כי גם היא נכה” (אמר לי חבר של חבר באיזו מסיבת יום הולדת). “אם את נשארת איתו עוד רגע אחד אנחנו מזמינים לו משטרה הביתה” (אמרו הורים של בת זוג שלי לשעבר כי לא התאים להם שאני בכסא גלגלים). “כל הכבוד לה שהיא איתך” (אמר חבר טוב על מישהי שיצאה איתי). “מי זאת? אחותך?” (אומרים אנשים כשרואים אותי עם מישהי ולא מסתדר להם בראש שהיא בת הזוג שלי). “אל תכניסי ראש בריא למיטה חולה, מה את צריכה את זה?” (המשפט האהוב ביותר על רוב האנשים בעולם לומר למי שיוצאת איתי). אלה רק חלק ממש קטן מהמשפטים הרגילים שאני שומע באופן קבוע ב-15 שנים האחרונות. אנשים כאילו בטוחים שהם יודעים איך אהבה צריכה להיראות, ואוי ואבוי אם חס וחלילה הדברים יראו אחרת. את שרה הכרתי לפני חצי שנה, נפגשנו ולא היה כל-כך לאן לצאת (סגר וזה) אז עשינו דייט בבית. היה כיף, דיברנו, שתינו יין ואז הערב התדרדר קשות לערב קריוקי ביתי. כמובן שכמו שני פחדנים שנינו בחרנו לשיר רק שירים שלא מגיעים בהם לתווים גבוהים, כדי שחס ושלום לא נזייף את החיים ונעשה בושות ביום הראשון בו נפגשנו. אחרי כמה שירים שרתי איזה שיר של אלביס פרסלי שאני תמיד אוהב לשיר כשאני עם עצמי, בערך שבוע אחר-כך שרה שאלה אותי מה זה השיר ההוא ששרתי באותו ערב וזמזמה חלק קטן ממנו. אמרתי “מה? את מתכוונת לשיר פולינג אין לאב וויט יו? לא הגיוני שאת מתכוונת אליו, זה השיר הכי מוכר בעולם”. ואז שרה אמרה לי “כן… אבל לא שמעתי אותו אף-פעם והוא ממש ריגש אותי”. הסיבה ששרה לא הכירה את השיר היא כי שרה חזרה בשאלה לפני 3 וחצי שנים. היו לה חיים אחרים, לחלוטין – ספרים אחרים, גיבורים אחרים, ממתקים אחרים ושירים אחרים. כל מה שהוא נוסטלגיה בשבילנו היה לה חדש בטירוף, כולל השיר הזה. שרה ואני ביחד כבר כמה חודשים, שנינו עברנו דבר או שניים לפני שנפגשנו אז זה ממש כיף הסיבוב שני הזה. אני אוהב אותה, היא ממש פתחה לי את הלב אחרי שכבר חשבתי שלנצח הוא יהיה מלא בשריטות, בורות, אבק ומנעולים. החלטנו להקליט את השיר הזה, ולצלם אותנו בקליפ, גם כדי שיהיה לנו זיכרון נחמד וגם כדי להזכיר לכולם שאהבה באה בכל מיני צורות ודרכים. לא משנה אם זה גבר עם גבר, אישה עם אישה, גבוהה עם נמוך, חילוני עם דתיה, נכה עם לא נכה, לא משנה, זה באמת לא משנה, האהבה גדולה יותר מכל הקשקושים האלה. ואתם, אם אתם עדיין מחפשים, תדעו שזה בדרך. רק תשמרו על הלב פתוח. ערכה ושרה הכי יפה בעולם – שרה דיין"

והרי אי אפשר בלי השוואה למקור…

 

הכי חדשים

אמריקה על קלידי הפסנתר בירושלים

מאולם הקונצרטים ועד למועדוני הג'אז מה משותף ללאונרד ברנשטיין, בוב דילן, ג'ורג' גרשווין, פול סיימון וגדולי מחזות הזמר...

אביגייל רוז נזכרת כמה יופי יש בה

היכרות ישנה, פרק חדש עם אביגייל רוז אני הולך לא מעט שנים אחורה. פגשתי אותה לראשונה בפברואר 2011,...

משינה, הדובים והחשק שלא נגמר

הדובים כבר לא לבד יש להקות שמגיעות לגיל ארבעים ומתחילות בעיקר להתרפק על העבר. ויש את משינה. חמישה...

בריגדת הנייר: המילים שסירבו למות

עולם שלם בשפה אחת נסו לדמיין את רחובות וילנה לפני כמעט מאה שנה. בתי קפה הומים, חנויות ספרים,...

יהלי שניידר והתספורת: דור חדש של גיטרות

מהתיכון אל הבמה, ובדרך אלבום בכורה יש משהו מרענן בהרכב צעיר שבוחר להעמיד את הגיטרות במרכז העניינים. בלי...

רונה קינן: שלושה ימים וחדר, עולם שלם של רגשות

כשהמילים פוגשות את הפצעים יש אלבומים שמבקשים ללוות אותנו בדרך, ויש כאלה שמזמינים אותנו לעצור ולהקשיב. האלבום החדש...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...

הפסנתר יורד שוב לאילת: שלושה ימים של מוזיקה ישראלית, רוק ומפגשים מסקרנים

מה עושה הפסנתר באילת? פעם, כשהזכירו את פסטיבל הפסנתר, המחשבות נדדו כמעט אוטומטית לתל אביב. לאולמות, למפגשים האינטימיים...

עומר אדם קונה לעצמו מקום בזאפה, והפעם לא על הבמה

יש אמנים שחולמים לכבוש במות, למלא אולמות ולשמוע אלפי אנשים שרים את השירים שלהם. עומר אדם כבר...

מבלוז לבאך: הצלילים חוזרים לנמל יפו

מה מחכה לנו בבית המכולות בנמל יפו? אחרי סדרת ההופעות המתוכננת של "Blues & Booz" שתחל השבוע,...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...