סיקור הופעות
כולל וידאו

המופע של שלום חנוך באצטדיון בלומפילד

המופע של שלום חנוך באצטדיון בלומפילד במסגרת הפסטיבל של עיריית תל אביב

פתיח – מרוב התרגשות והאופוריה ביום שישי בעקבות המופע של עברי לידר שחנך את פסטיבל ההופעות העירוני באצטדיון בלומפילד נשמט מזיכרוני שרציתי להביא חפירה קצרצרה אודות תולדות האצטדיון ועולם המופעים.

לפני קצת למעלה משנה וחצי, בעת שהחפירות והשיפוצים באצטדיון בלומפילד היו לקראת סיומם כתבתי תזכורת מקיפה אודות הרומן הלא ארוך של האצטדיון העירוני עם עולם מופעי המוזיקה, בכולם נכחתי, החל מהמופע של להקת הסקורפיונס בשנת 2005, דרך פיל קולינס, בלק אייד פיז, ריהאנה, ברברה סטרייסנד, פסטיבל רוקנ'רולר של שוקי וייס שהביא במשך יומיים שלל הרכבי רוק מקומיים ומעבר לים – ביניהם הפיקסיז והקינוח עם סאונדגרדן וכריס קורנל המנוח. גם מקומו של ארט גרפונקל לא נשכח ואפילו חגיגת טברנה ימתיכונית עם אייל גולן, שרית חדד והזמר היווני ניקוס ורטיס.

שלום חנוך באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל
שלום חנוך באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל

מאז ולאחר השיפוץ, הספיק האצטדיון לארח מקצת משחקי כדורגל אך מגיפת הקורונה עצרה הכל והותירה את משטח הדשא הירוק לגדול באין מפריע וללא קהל מלבד כמה ציפורים נודדות שהתארחו בצמרות העצים בחורשה הסמוכה…

אבל די עם ההיסטוריה, נתקדם אל מה שהיה הערב, המופע של שלום חנוך. אם מה שהתרחש אתמול אחר הצהריים, כמופע הפתיחה של הפסטיבל, הופעתו של עברי לידר, היווה את יריית הפתיחה והפך לחגיגה מוזיקלית שמחה ומרקידה, עם כל הכבוד והאהבה לעברי, שלום הוא הטרובדור האמיתי, גיבור התרבות והרוקנ'רול הישראלי כבר מעל יובל שנים.

שלום חנוך באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל
שלום חנוך באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל

אין ספק כי שלום חנוך הוא אחד מהקנונים הבכירים והמובחרים בין היוצרים והמבצעים בתחום המוזיקה והפזמונאות העברית בארץ, הופעותיו של שלום חנוך הפכו כבר מזמן לסוג של קאלט ממכר, על כל סוגיהן וסגנונותיהן, החל ב"קונצרט רוק" המצוין שהינו מופע להקה חשמלי, עובר ל"יציאה" האינטימי עם משה לוי וכלה ב"חיות לילה" המתקיים בשעת לילה מאוחרת בבארבי, קהל המאמינים מלווה את שלום חנוך בהופעותיו באופן קבוע.

בשנה החולפת, בצל השבתת עולם התרבות בעקבות מגפת הקורונה, השיק שלום את השיר "הטוב, הרע ואחותך", יחד עם הראפר טונה. הופיע בעצרת הזדהות של אמני תל אביב עם אנשי תעשיית המוסיקה בפארק צ'ארלס קלור ביוזמת ענבר ומריוס נכט ובהפקתה של טלי יעקבי, הופיע במסגרת פסטיבל הפסנתר, שנערך במתכונת טלוויזיונית בערוץ כאן 11, עם המופע "תמונת מצב", שכלל שירים ברוח אקטואלית. ולפני חודש השיק את שיר המחאה "שלטון".

אז מה היה לנו במוצאי שבת?

מבחינתי האישית, ההופעות הכי טובות של שלום חנוך הן באוויר הפתוח עם קהל אלפים, עוד טבוע בי הזיכרון כנער שחווה את המופע של להקת תמוז כחימום לאריק איינשטיין והצ'רצ'ילים בעיר הנוער בגני התערוכה בשנות השבעים, ההנאה הכי גדולה שלי משלום ושיריו הייתה בהופעות האלו כשקהל אלפים עומד על רגליו, שר ורוקד יחד עימו את המנוניו הרבים.

אמש הקהל מנה רק 500 צופים וצופות בעלי התו הירוק, אשר פונקו עם כניסתם לאצטדיון על ידי מחלקת האירועים של עיריית תל אביב שדאגה לחלק לכל אחד ואחת שמיכות ממותגות להתחמם בקור של שלהי החורף הימתיכוני, בקבוקי מים ליד כל מושב וכמובן גיבוי של מסכות פנים ממותגות אף הן. בשעה שמונה בערב הצטרף ראש העירייה רון חולדאי לצוות שעל הבמה ובירך את הנוכחים – "…יש תחושה שהמשיח באמת מגיע…" את דבריו קינח מטח זיקוקי דינור צבעוניים מעל האצטדיון, שלום חנוך הצטרף לנגנים והמופע החל בביצוע ל"שיר דרך" המוכר עם הפזמון הידוע "אני בא הביתה…בא הביתה", כמה סמלי…

שלום חנוך באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל
שלום חנוך באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל
שלום חנוך באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל
שלום חנוך באצטדיון בלומפילד. צילום יובל אראל

המופע כלל מהמיטב של שלום ונמשך כשעה וחצי של חלום מוזיקלי בועט וגם אינטימי, כאשר שיר רודף שיר, שלום המלווה בהרכב הנגנים שכלל את ארז נץ בגיטרה חשמלית, משה לוי בפסנתר חשמלי, טל אבירם בקלידים ומחשב, זיו הרפז בגיטרת בס וברק קרם על התופים, מחליף בין גיטרה חשמלית לגיטרה אקוסטית ומקנח בשיר המיתולוגי כמעט של להקת תמוז – "סוף עונת התפוזים" או אז קמו הצופים מהמושבים והחלו לרקוד ולשיר…

ומה יהיה ביום ראשון?

ביום ראשון בערב יחתם הפסטיבל עם המופע של הזמרת דיקלה שהוכרז כסולד אאוט עם 500 צופים, לקראת סופו של המופע אמש נודע כי הממשלה אישרה את השלב הבא במתווה לפיו ניתן להכיל 1,500 צופים תחת כיפת השמיים באצטדיון שתפוסתו מעל רבבה, האם בעירייה ובהפקה ירימו את הכפפה ויציעו עוד כרטיסים? זאת נדע בהמשך…

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה

קטעי וידאו מהמופע

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: