חדשות הסצנהחדשות מקומיות
כולל וידאו

סופית – קפה ביאליק נסגר

בית הקפה הוותיק ששימש בית להופעות אינטימיות במשך שנים רבות ומעין בית לאמנים נסגר סופית לפני עליית הבולדוזר על המבנה העתיק בדרך לעוד מגדל דירות, כל הפרטים.

אין זה סוד שגורלו של קפה ביאליק, כמקום ומוסד לתרבות ומוזיקה כבר נחרץ בעקבות התוכנית של בעלי הבניין לפעול במסגרת פינוי בינוי, ההחלטה על כך נפלה לפני עשור, ההליך עצמו יצא לפועל ככל הנראה בעוד שנה. בתחילת קיץ 2020 פרסמנו כתבה נרחבת אודות קמפיין לגיוס תרומות על מנת להוביל את חגיגות סיום המוסד בדרך מכובדת ואפילו שמחה עם כל האמנים שראו בו בית כמו גם הקהל.

כך מירב בן שלמה מנהלת ובעלת בית הקפה המוזיקלי בקיץ האחרון"כשפרצה הקורונה חשבתי שנעבור שבועיים של סגר ונחזור לפעילות. בקטנה. טעיתי. הסגר של המסעדות ובתי הקפה נמשך ונמשך כבר שלושה חודשים. במהלך הזמן הזה הצטבר האבק ותפחו החובות. ואז הגעתם אתם, המון מיושבי הקפה וחברים, הצעתם לעזור, לתמוך ולקחת חלק. אין לי מלים לתאר כמה זה מרגש ומחמם לב, וכך גם צץ לו רעיון ההדסטארט. עם קצת עזרה והרבה ביחד, נוכל לחזור.בלי קשר לקורונה, יש תכניות להפוך את הבניין לחמש קומות מגורים. זה יקרה כנראה בשנה הבאה. המחשבה לסגור את ביאליק בלי להספיק להיפרד מהאמנים, מהצוות, מכולכם, בלי עוד מלא בירות וצ'ייסרים, קשה מנשוא. ככה נפרדים?החלום שלי הוא להיפרד כמו שצריך. לסגור את השנה ה-25 של ביאליק בחגיגה מתמשכת עם הופעות, אלכוהול, קפה טוב ופגישות משמחות."

אך לזמן ולגורל משחק משל עצמם, הקורונה והסגרים שנמשכו והתארכו עשו את שלהם, למרות שהקמפיין הוכתר בהצלחה, החגיגות לא יצאו לפועל והסגירה הסופית קרובה מתמיד.

כך הודיעה לפני זמן קצר מירב בן שלמה"בלב כואב מלא בזכרונות יקרים אני נפרדת מקפה ביאליק. התחלתי אותו צעירה כל כך, עברו שנים, כמעט 25, את רוב שנותיי העברתי בקפה. בקרוב הבנין  היפיפה הזה יהרס ויבנה במקומו בניין חדש בן 5 קומות ופיסת היסטוריה תמחק במחי בולדוזר. היו לי תוכניות להיפרד מהמקום היקר הזה בחגיגות סיום, בהופעות ומסיבות אבל הכל השתבש. היו אלו שנים מדהימות וקשה לי לסכם אותן במילות פרידה, אולי אין מספיק מילים למקום כזה שהכיל כל כך הרבה ואולי זו אני שצריכה עוד זמן לעכל.

הלב שלי כואב והבטן מתהפכת. כל כך הרבה תמונות עוברות לי בראש. צוות יקר, לקוחות קבועים, לקוחות כועסים, לקוחות נהנים, קפה (כל אחד לפי טעמו, מליון בקשות..), ארוחות, מסיבות, דייטים, תינוקות חדשים, ילדים חמודים, פרלמנטים מוטרפים, הומלסים,  תקרה דולפת, סדר פסח והחגים בכלל, הופעות, בכי והרבה הרבה צחוק. היה שמח. היתה אהבה.

אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק. לאנשים היקרים שעבדו איתי כל השנים,  לעידן שטראוס, אייל  חבר, לקובי אבן חיים, לצוות המוכשר (שבין אם עבד שבוע או נשאר איתי לשנים רבות, תמיד הביא את עצמו למקום והוסיף משהו מיוחד משלו, אנשים נפלאים עבדו איתי, בלתי נשכחים), ללקוחות שלי, לחברים, לזמרים ולאמנים שהופיעו, לספקים ולשכונה שאהבה את הקפה והקפה אהב אותה, למשפחתי האהובה ובעיקר לאריאלי ביתי שנולדה בקפה והתמודדה עם אמא עובדת. לה שמורה תודה מיוחדת.

תודה קפה ביאליק שלי, היה לי העונג. אתגעגע כל חיי❤️"

בין אם מדובר בעובדות עצובות שנדל"ן קודם לתרבות ובין אם מדובר בקורבן נוסף של מגיפת הקורונה, הוודאות היא שעוד מוסד תרבות והופעות נעלם מעל פני השטח, קדמה לכך ההודעה על סגירתו של מועדון התיאטרון ביפו.

כמה מהביצועים שתיעדנו בקפה ביאליק במהלך השנים האחרונות

 

 

 

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: