קליפים חדשים

נוי פדלון – הרסת לי שירים

נוי פדלון חוגגת את יום הולדתה ה- 27 עם שיר וקליפ חדש על עצב ופרידה - "הרסת לי שירים", צפו

אחרי הפריצה האדירה עם הלהיט "סוודר" לפני שנתיים, מיצבה עצמה הזמרת והיוצרת נוי פדלון במיקום מצויין בסצנה המוזיקלית הישראלית הצעירה הן כיוצרת עבור זמרים אחרים והן כמבצעת בזכות עצמה עם צבע קול ייחודי. בשנה האחרונה היא הספיקה להשיר אלבום בכורה, סוודר כמובן.

כעת היא עומדת לחגוג את יום הולדתה ה- 27 ולכבוד כך היא משיקה שיר חדש "הרסת לי שירים" שנכתב והולחן על ידה יחד עם צמד הפזמונאים תמר יהלומי ויונתן קלימי אשר אחראים גם על ההפקה המוזיקלית. הנרטיב בשיר המלווה בשירה רוויה בצער הוא אזכורו של הגבר שעזב למען אחרת ודמותו מופיעה לנוי בכל שיר שהיא מבקשת לשיר או ליצור כמעין פאנטום, מותיר לה את הזכרונות של האהבה המשותפת אל מול המחשבות את מי הוא אוהב כעת, מה שקרוי שירי עצב והבנה עם המון תקווה…

כך נוי עצמה עם יציאת השיר – "חוגגת יום הולדת 27 עם סינגל ראשון מתוך אלבום שני. בדיוק כשהתחילה הקורונה הוצאתי את האלבום הראשון שלי, אחרי שהתמרמרתי בסגר הראשון הבנתי שהכל זה שיעור. זה הזמן שלי לעשות סדר וניקיון. בקריירה שלי, בחיים שלי, הבנתי מה זה עסק ואיך צריכים לעבוד בו, ספגתי לא מעט, אבל בעיקר למדתי. הסיפור הוא ארוך ומורכב, אבל בשורה התחתונה, אני יוצאת לדרך חדשה, לבד, בה אני מקווה שהאמת והטוב ינצחו. השיר הראשון מתוך האלבום השני נקרא ״הרסת לי שירים״ נכתב, הולחן והופק יחד עם יהונתן קלימי ותמר יהלומי המוכשרים. אני שרה על התחושות של אחרי הפרידה. כמה שירים נהרסו לי בגלל שהם הזכירו לי את האקס! בקליפ תוכלו לראות מדבר שומם, את הנגנים שלי, פסנתר כנף שחור ואותי. לי זה מסמל את סופה של הקורונה, את תחילת ההופעות שיגיעו בעזרת ה׳ בקרוב, את הגעגוע לבמה ואת שבירת השממה של עולם המוסיקה. בנוסף, עבדתי כל כך קשה בשביל לעשות את כל זה בשתי ידיי, הוכחתי לעצמי שאישה בתעשייה הזו כן יכולה לעשות לבד! גם אם יש לי נפש רגישה של אומן, גם אם אין לי כסף, גם אם הייתי עד עכשיו גולם. הגיע הזמן להיות פרפר, עם עניבה וכתר. ולעוף. תודה על ההקשבה, נוי."

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: