שבת, אוקטובר 31, 2026

גאיה שאקי – כלום אצלך לא חשוב

גאיה שאקי נחשפה בפני הקהל הרחב בגיל 16 כזמרת בעלת קול איכותי בעקבות השתתפותה בתכנית הריאליטי המוזיקלית "הכוכב הבא לאירוויזיון" בעונתה השביעית, היא הגיעה למקום הרביעי. גאיה אמנם רק בת 18 כיום אולם היא מוזיקאית היוצרת ושרה ומנגנת בפסנתר לא מעט שנים.

מנהלי חברת המוזיקה הליקון שזיהו את האיכויות והפוטנציאל הטמון בגאיה לקחו אותה תחת חסותם והבוקר יוצא לאור השיר הראשון שלה שהיא אף נטלה חלק בכתיבת מילותיו יחד עם פזמונאים נוספים – גיל ויין ויוסף בך שאף הלחינו בהפקתם המוזיקלית המשותפת של רוני בראון ואיתי צוק. השיר "כלום אצלך לא חשוב" מרתק, הוא נפתח לכאורה במבנה חריזה בסיסי, כפי שנהוג לאחרונה באלפי שירי פופ ישראליים ימתיכוניים, אך לאחר הבית הראשון הוא משנה את תצורתו המלודית והקצבית ועובר לסגנון פופ ראפ על בסיס ארנ'בי, ובשורות הפזמון החוזר אנחנו כבר בעיצומה של מסיבת ריקודים, זהו אקט מתוחכם הפותח למעשה את השיר לקהלים רבים, כל אחד נתפס בסגנון האהוב עליו. הנרטיב הטקסטואלי של השיר הוא אמנם בתחום הרומנטי של היא והוא אך המוטו הוא איך הגבר די אדיש וחי לו בזון הנוחות האישית. שמעתי פעמיים, פיצחתי, נדלקתי, אני כבר מחכה לשיריה הבאים של גאיה.

כך גאיה עם יציאתו של השיר – "מוסיקה היא הדלק שלי והייעוד שלי בחיים כך שאני מאוד מתרגשת להוציא את הסינגל הראשון שלי. ‎זהו שיר אהבה שיצרתי יחד עם גיל ויין ויוסף בך באחד מהסשנים שלנו באולפן. הוא מדבר על מישהי שאוהבת יותר ובחור שאוהב פחות, על אהבה שמלווה בקצת פחד, המון שתיקות וחוסר וודאות, ועל מערכת יחסים שלמעשה הגיעה אל סופה אך שני הצדדים עדיין אוחזים בה. אני מקווה בכל ליבי שתאהבו אותו."

על הקליפ אחראים עמר בראון וארד טריפון רשף.

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...