יום שישי, אוקטובר 30, 2026

רחל ירון – מאחורינו

בדרכה לאלבום סולו שלישי משיקה הזמרת היוצרת רחל ירון את השיר "מאחורינו" יחד עם המפיק המוזיקלי מיכאל הרשליקוביץ. השיר יכול להיכנס תחת המטריה של שירי התקופה בצילה של המגיפה, כמו שהוא יכול להיחשב כטקסט אישי רומנטי המנותק מהסביבה, מכל מקום המילים הברורות מותירות את המאזין להרהר ולהגיע לפיתרון בעצמו, כך יוצרים פיסת תרבות הנתונה לפרשנות אישית, ובכך ייחודה ויתרונה. את האווירה המלנכולית סהרורית מה מביא נגן הטרומבון מתן ממן המיטיב לשחרר ענני נוצה קלילים של נשיפות ברקע השירה והמקצב הרפטטיבי. אהבתי.

את השיר מלווה קליפ עליו אחראים הבמאי גל שגיא והצלם רז רוסקו.

כך רחל עם יציאת השיר – "שמחה לשתף איתכם את ״מאחורינו״ השיר הראשון מהאלבום השלישי שלי. כתבתי את השיר הזה רגע לפני שכל זה התחיל, אולי הרגשתי שמשהו הולך לקרות. פתאום המילים הפכו למציאות, וידעתי שאני צריכה להיכנס לאולפן ולהקליט את השיר. יחד עם מיכאל הרשליקביץ הגעתי לתמונה שרציתי. עבדתי עם האנשים האהובים עליי ונסענו לצלם את הקליפ במכתש רמון, להרגיש קצת חופש. הגיע הזמן שנרגיש שזה מאחורינו.. מקווה שתאהבו מוזמנים לשתף, לאהוב ולהגיב"

 

הכי חדשים

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...