כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

קליפים חדשים

יוסי ומודי מארחים את תמרי שחר – רשתות חברתיות

יוסי פרץ ומודי בראון משחררים להיט רחבות מחאתי, מארחים את תמרי שחר, יונתן ליפיץ נותן את הרחבה, צפו בקליפ

כך זה נראה ונשמע כאשר שני זקנים, לא אלו מהחבובות, סתם אנשי תרבות מקומית די מוכרים ואפילו די חביבים באופן כללי, חוברים יחדיו כדי לשוחח, לשמוח ואפילו רחמנא ליצלן – לשיר. את מודי כולם מכירים כמגיש, מנחה, שדרן רדיו, שחקן ויוצר טלוויזיה ישראלי. יוסי הוא בעליו של אולפן הקלטות – "ביאליק מיוזיק". השניים חברו לפני מספר חודשים והחלו ליצור ולהעלות לרשתות ביצועי מחווה לשירים שונים מלווים בהגיגים ושיח.

הבוקר הם עלו מדרגה בתחום האומנות והשיקו שיר מקורי אותו כתבו והלחינו – "רשתות חברתיות", מילותיו של השיר מבקשות לעשות הקבלה בין הגהינום המיתולוגי ומנהלו השטן לבין ההישאבות לעולם הרשתות החברתיות. את המילים כתב מודי בר און ואילו יוסי פרץ הלחין.

את הקליפ הם צילמו במתחם מועדון התרבות והפנאי "כולי עלמא" ממש מול תחנת אלנבי של הרכבת התחתית ההולכת ומתהווה. האמת, יצא להם טוב, מצויין אפילו, טקסט מחודד ומושחז המתיישב על ביט ושטיחי קלידים כיאות ללהיט רחבת ריקודים. אל השיר הם מצרפים את תמרי שחר – שחקנית-יוצרת, מוזיקאית וזמרת הכותבת ומלחינה סיפורים בראפ וספוקן וורד. יונתן ליפיץ אירח את כל החבורה הזו כלל צוות ההפקה שלהם בכולי עלמא והתוצאה לפניכם, קליפ שאורכו כ 8 דקות, 5 דקות מעל המותר בלהיט רדיו, אבל ציינתי בהתחלה שמדובר בשני זקנים וגם הוספתי שהם אוהבים לחפור ולדבר.

כך השניים על השיר הטרי –"יוסי ומודי שוב עושים שירים והפעם אנחנו מארחים את תמרי שחר לשיר שכולו לייקים וציוצים, סטורים וסיוטים. זו הפעם הראשונה שבה אנחנו מפקידים את השירה בידי מישהי אחרת, אולי משום שזו הפעם הראשונה שבה אנחנו עושים שיר מקורי שלנו. כבר עשינו קאבר לשיר ישן של יוסי (בסוף כולם חכמים) ועשינו לחן של יוסי לטקסט של בן-גוריון (על יסודות החירות), אבל זו פעם ראשונה שאנחנו מקליטים שיר שכתבנו יחד במיוחד לפרוייקט. על מנת לחגוג את הבכורה הזו, הבאנו אותה הפעם גם בקליפ מושקע מהרגיל… … ותודה למארק צוקרברג שבלעדיו כל זה לא היה אפשרי."

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא