יום שישי, אוקטובר 30, 2026

לירז צ'רכי – Zan

שלוש שנים אחרי שהשיקה את אלבום הבכורה שלה בשפה הפרסית Naz  משחררת היום הזמרת היוצרת לירז צ'רכי אלבום חדש – Zan, בהפקתו של אורי בראונר כינרות, המרפרף בין עולם האלקטרו-פופ עם ביט רקיד וצליל פרסי אוריינטלי. האלבום הכולל עשרה שירים בשפה הפרסית עוסק בעולמן של הנשים בפרס, אירן כיום. הוא כולל שיתופי פעולה אמיצים וחשאיים עם כמה מוזיקאים ומלחינים איראניים.

שירי האלבום החדש הם מעין הגשמת חלום של לירז לחזור ולחדור עמוק אל המולדת העתיקה שסיפוריה מלאו את ילדותה, סיפורים ששמעה שוב ושוב אך מעולם לא ראתה. האלבום והשירים כולם מוכוונים ומקוונים אל עולם הנשים ולמענן, נשות פרס.

 

כך לירז על האלבום החדש – "אחרי שהוצאתי את האלבום הפרסי הראשון שלי וזכיתי לתמיכה יפה מאוד מאיראן ואנשים איראנים ברחבי העולם, נאלצתי להגשים את החלום הגדול ביותר שלי . עכשיו, המשימה סוף סוף נגמרה, ואחרי המון תקופות מאתגרות מטורפות אני מוציא היום את האלבום החדש שלי שנקרא Zan – נשים בפרסית שיצרתי עם חברותיי האיראניות ומוזיקאים מוכשרים מאיראן. בחרתי להקדיש את שירי האלבום הזה לסבתותיי שחיו חיים מושתקים והתחתנו כשהיו ילדות קטנות, עבור הנשים המושתקות באיראן ב -42 השנים האחרונות, מאז המהפכה. זה סמל המאבק שלי נגד דיכוי נשים בכל מקום, ואני שרה בזכותן, להן ולהיום, איתן. אני שרה גם לעצמי, שוברת את הקירות שלי ונותנת לנשיות שלי לגדול .. זה סמל המאבק שלי נגד הדיכוי של הנשים ברחבי העולם. זו ההזמנה שלי לנשים בכל רחבי העולם לקום ולחגוג את החופש שלנו. איראן כבר לא שלי או של ההורים שלי, ובכל זאת אני יודעת בדיוק לתאר את המקומות היפים שלה, את הריחות והצבעים."

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...