יום שישי, אוקטובר 30, 2026

המוזיקאי ספנסר דייוויס הלך לעולמו

ספנסר דייוויס, מי שעמד מאחורי הקמת ההרכב Spencer Davis Group  היה הכח המניע ואחד מדמויות המפתח בסצנת הקצב המוזיקלית של שנות השישים, נפטר בגיל 81. דייוויס נפטר בבית החולים ביום שני, לאחר שלקה בדלקת ריאות.

דייוויס שהחל לנגן על מפוחית בגיל 6, התחבר כבחור צעיר לנגינה בגיטרה ולמוסיקת הקצב והבלוז האמריקאית שעשתה את דרכה לאי הבריטי מעבר לאוקיינוס האטלנטי. להקתו הראשונה נקראה – The Saints ובין חבריה היה ביל ווימן יותר מאוחר נגן הבס ברולינג סטונז.

בשנת 1963 נסע דייוויס לגולדן איגל, בירמינגהם, לראות את להקת Muff Wood Jazz, להקת ג'אז מסורתית בהשתתפות מופ וסטיב ווינווד. דייוויס שכנע אותם להצטרף אליו ולמתופף פיט יורק בתפקיד רביעיית הריתם והבלוז. דייוויס הופיע בגיטרה, שירה ומפוחית, סטיב ווינווד בגיטרה, עוגב ושירה, מופ ווינווד בבס ופיט יורק בתופים. הם אימצו את השם ספנסר דייויס גרופ, מכיוון שדיוויס היה היחיד שאהב לערוך ראיונות עיתונאיים.

בין להיטיה של הלהקה – "Keep On Running", "Somebody Help Me", "I'm A Man", "Gimme Some Lovin'

אחת החשיפות המיתולוגיות כמה עשרות שנים מאוחר יותר ללהיט הענק של ההרfב היה בסרט הקולנוע "בלוז ברדרס" אשר בצעו מחדש את השיר   –  Gimme Some Lovin' חתיכת היסטוריה!!!

Well, my temperature is rising, got my feet on the floor
Crazy people rocking ’cause they want to some more
Let me in baby, I don't know what you got
But you better take it easy ’cause this place is hot
And I'm so glad you made it, so glad you made it
You got to gimme some lovin', gimme, gimme some lovin'
Gimme some lovin', gimme, gimme some lovin'
Gimme some lovin' everyday
Well, I feel so good, everything's getting high
You better take it easy ’cause the place is on fire
Been a hard day and I had no work to do
Wait a minute baby, let it happen to you
And I'm so glad we made it, so glad we made it
You got to gimme some lovin', gimme, gimme some lovin'
Gimme some lovin', gimme, gimme some lovin'
Gimme some lovin' everyday, yeh
Well, I feel so good,…

 

הכי חדשים

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...