יום שישי, אוקטובר 30, 2026

הזמרת אילנה רובינא הלכה לעולמה

אילנה רובינא, פרי אהבתם הלא ממוסגרת של שחקנית התיאטרון המיתולוגית חנה רובינא והמשורר אלכסנדר פן, הייתה זמרת, שחקנית ודוגמנית ישראלית, עיקר פעילותה בתחום האמנות היה בעיקר בשנות ה-60 ושנות ה-70 של המאה שעברה.

היא הופיעה בתחילת דרכה המוזיקלית במועדון התיאטרון ובהמשך הצטרפה לתוכניתה הרביעית של להקת "בצל ירוק", שם היא שרה יחד עם הזמר שמעון ישראלי את הביצוע המקורי ל"כשאנחנו נצא ביחד". בעלה השני, אחרי גירושיה  מביל סטיוארט אותו הכירה במילנו לפרק זמן קצר, היה אורי זוהר, הם נפרדו לאחר שנתיים, בעלה השלישי היה גוריון וייסמן, ומנישואין אלו נולדה בתה מאיה.

אילנה רובינא, צילום חופשי וויקיפדיה
אילנה רובינא, צילום חופשי וויקיפדיה

כשחקנית היא אף נטלה חלק בסרט איי לייק מייק לצידם של גאולה נוני, חיים טופול. ובהמשך דרכה נטלה חלק בפסטיבלים ביניהם  פסטיבל הזמר החסידי ובפסטיבל שירי הילדים הראשון. חלק ניכר מחייה העבירה רובינא מחוץ לישראל אליה חזרה לצמיתות בשנת 2006. בין שיריה המפורסמים – "לך איתה", "כשאנחנו נלך ביחד", "החופש בבית הבראה" (עם אורי זוהר), " בלדה לנערי שגדל" ועוד…

כאמור היא נפטרה היום בגיל 86 ממחלת הקורונה בה לקתה בעודה מנסה להתמודד עם מחלת סרטן קשה שהחלישה אותה.

כמה משיריה המוכרים

 

 

 

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...