קליפים חדשים

ניקול ראידמן – My Story

בשיר החדש שניקול ראידמן משחררת היא עונה לכולם תשובה אחת, צפו בקליפ

כאשר דמות כניקול ראידמן משחררת קליפ חדש אי אפשר להתעלם. לפני שנה בדיוק הכריזה ניקול על פרויקט מוזיקלי והשיקה שלושה קליפים מושקעים הפקתית במסיבה פרטית במועדון רדינג 3 בנמל תל אביב, מנות סושי וכוסות בלוגה ככבו בתפריט.

כמה מילים כבר נאמרו וסופרו על ניקול ראידמן ומעלליה, לטוב ולהיפך, אבל למי זה באמת מזיז? ניקול לא מביטה לימין או שמאל, היא מישירה את מבטה לעבר המטרה – להיות זמרת פופ. כעת היא משיקה שיר חדש העונה לשם בשפה האנגלית – My Story, אולם הטקסט שלו הוא בעברית מדוברת.

המחשבה הראשונה שעברה לי בראש אחרי שצפיתי בוידאו קליפ המלווה את השיר החדש של ניקול ראידמן והקשבתי למילים הייתה – היא בעצם מחזירה לכולם במשפט אחד – "חפשו מי ינענע אתכם". אז כן ניקול ראידמן, אשת עסקים, מיליונרית, אם חד הורית לשני ילדים המבקשת במהלך השנה האחרונה לטעת שורש ולתקוע יתד בסצנת המוזיקה. מאחוריה כבר מספר וידאו קליפים שהושקעו בהם תקציבים שכל אמן היה רק חולם להניח את ידו עליהם ובסופו של דבר היא מביאה אנטרטיימנט צבעוני ורקיד. בשיר החדש, אותו כתבה, הלחינה ואף השתתפה כרקדנית בקליפ מיכל אמדורסקי, מגישה ניקול ראידמן טקסט הסוגר חשבונות ומנפנף הלאה את כל המלעיזים, המגחכים והלועגים על רצונה להיות פרפומרית, על עושרה הכלכלי ויכולותיה לעשות כמעט כל מה שמתחשק לה מבלי לעבור על מצב העו"ש  והפקדונות.

פרסומת

האמת, השיר יושב על נוסחה שהייתה פופולארית בשנות התשעים, סוג של דיסקו דאנס נוסחתי מרים, הויזואל רומז על קריצה לעולם הלהט"ב באמצעות דמויות מוכרות מסצנת הטראנס המקומית המלוות אותה בריקוד, העבודה על עיצוב הוידאו דוגמת סטוריז בסמאטרפון קורץ לאופנה ההולכת וגוברת של מעבר להצגות בכורה בפלטפורמת הטיקטוק. האם לכך התכוונה ניקול כאשר עמדה על ניהול ההפקה?

המסר שניקול ראידמן מבקשת להעביר הוא חד משמעי – "להישאר חזקה, להאמין באמת שלך , ללכת בראש מורם ולא לתת לרוע לחדור אליך. היא כאן בכדי להישאר ואותה ממש לא מעניין מה תגידו …."

ניקול מבקשת לתרום את כל ההכנסות מהקליפ החדש לעמותת "לא לאלימות" – מפסיקים את האלימות נגד נשים וילדים – מצילים חיים – https://no2violence.co.il/ קו החירום 6724* (זמין 24/7) טלפון לתרומות: 09-9579237

פרסומת

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: