יום חמישי, אוקטובר 29, 2026

ענבר מיליקובסקי – כמה עולה חבר

במסגרת פרויקט הסולו הראשון של ענבר מיליקובסקי, צעירה רמת שרונית בוגרת רימון ומכללת BPM היא משיקה השבוע שיר חדש העונה לשם – "כמה עולה חבר", הטקסט מביא סיפור על ילדה שסבלה בצעירותה מדחייה וחרם חברתי. השיר חושף את המסע הקשה שעברה ענבר מיליקובסקי כילדה. כחלק מהפקת הקליפ שאת תסריטו ענבר כתבה, המלווה את השיר בבימויו של יונתן אבינועם והצלם מתניה טאוסיג, היא חזרה אל מסדרונות בית הספר ברמת השרון שבהם חוותה התעללות וחרם, והיא מגוללת בשיר סיטואציות מדוייקות באלו אשר היו שותפים להן בטוח שינועו באי נוחות כיום ממקום מושבם. בזוית המוזיקלית מדובר בעצם בסוג של ראפ עם ביט מצויין, אבל כאן הטקסט חוצה את גבולות המסגרת המוזיקלית ויוצא אל המאזין כאילו ומדובר במפגש ממשי, מדהים בישירותו ובעוצמתו, כמו אגרוף לתוך הגוף.

כך ענבר על השיר – "עשו עלי חרם. נידוי. בדידות. "כמה עולה חבר" יוצא לאוויר וחושף אותי כמו שלא נחשפתי מעולם. אני מוציאה שלדים מעופשים מהארון כדי לתת לכם הצצה לחיים שאחרי, לחיים תוך כדי ולמציאות הנוראית שעוברים ילדים מוחרמים. כן, זה סיפור אמיתי, הסיפור שלי, הסיפור שמסופר בשלל וריאציות אצל ילדים אחרים. אני מקווה שהשיר יצליח לתת הצצה אמיתית לפנים שמאחורי השמות, לכאב שנצרב ולהשלכות מרחיקות הלכת שנידוי יכול לעשות. השיר נוצר מתוך התמודדות יומיומית עם החוויות הקשות שחוויתי כילדה. עם תחושת הזרות, חוסר השייכות, האלימות והמצוקה. המסר שלי בשיר הוא שפצעים מהסוג הזה משאירים צלקת שלעולם לא עוברת. ניסיתי להעביר בשיר את התחושה של ילד מוחרם, אך גם של מבוגר ש“סוחב“ איתו את החרם גם לחייו הבוגרים. הסיבה שבחרתי לחלוק את הסיפור שלי באופן הזה, קשורה ברצון שלי לעשות שינוי, להשפיע על ילדים שאולי נמצאים באחד מהצדדים של החרם, ולתת השראה לילדים שנמצאים בסיטואציה דומה לזו שאני חוויתי.“

 

 

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...