חדשות הסצנהחדשות מקומיות
כולל וידאו

דרישה להשמעת מוזיקה ישראלית במרכזי קניות

נציגי המוזיקאים הישראלים דורשים מרשתות המסחר והקניות להעדיף מוזיקה ישראלית, כל הפרטים.

אחרי הגברת נתח ההאזנה לשירים עבריים בתחנות הרדיו והוספת ערוץ טלויזיה המשדר שירים בעברית הגיע תורם של מרכזי העסקים והקניות – נציגי איגוד המוזיקאים ועילם דורשים להשמיע מוזיקה ישראלית במרחב הציבורי וברשתות החנויות.

על פי טענתם עשרות מרכזי קניות דוגמת איקאה, דלתא, פוקס , קסטרו , רשת קניוני עזריאלי , רשת קניוני עופר, קניוני G –גזית גלוב, קניוני ישפרו, קניוני MAX, מתחמי YES פלאנט, ועוד מאות קניונים ברחבי הארץ לא משמיעים מוזיקה ישראלית במרחב הציבורי ובחללי החנויות על מנת להתחמק מתשלום לאיגודים השומרים על זכויות היוצרים והמבצעים.

דני גוטפריד יו"ר איגוד המוסיקאים ומנכ"ל עילם דורש מחברות אלו ונוספות וכן מחברות הקניונים, במיוחד ודווקא בתקופה זו לפרגן לתעשיית המוזיקה הישראלית ליוצרים ולנגנים ולהשמיע מוזיקה ישראלית בפלטפורמות השידור הפנימיות שלהן. שידורים אלה נרשמים באגודות הזכויות השונות ומאפשרים לאמנים הישראלים להתפרנס מהתמלוגים.

פרסומת

לצד זה החליט האיגוד המוסיקאים ועילם לחדש את המאמץ לחקיקת  החוק לקידום השמעת מוסיקה ישראלית במרחב הציבורי שיחייב את המקומות והגופים המסחריים לכלול במוסיקה המושמעת לפחות 25% מוסיקה ישראלית. כזכור בתחילת החודש נפגשו נציגי כלל הגופים המייצגים את המוזיקאים והיוצרים עם שר האוצר במטרה לפצות את המוזיקאים.

בבדיקה מול אקו"ם עולה כי נעשית גביית תמלוגים מהסקטור העסקי ומרכזי קניות, אולם חלה ירידה די משמעותית בתחום הגבייה מהביצוע הפומבי לאור משבר הקורונה. בשל סגירת עסקים וצמצום פעילותם בימים ושעות. גם באקו"ם מבקשים לעודד את ההשמעה של היצירה המקומית, זו הכנסה שנשארת בארץ לעומת תמלוגים ליצירות זרות המועברות לארגונים המקבילים מעבר לים.

הצעת החוק הוגשה במקור בשנת 2015 בידי שורה מגוונת של חברי כנסת ומאז היא עומדת עדיין כקריאה טרומית ולא קודמה. אלו עיקריה:

פרסומת
  • בשידורי הרדיו והטלוויזיה הקפיד המחוקק על שמירת נתח ראוי לשידור חומרים מקוריים ישראליים. לעומת זאת, במרחב הציבורי, בו מבלה עם ישראל, עם ילדיו, החשיפה לזמר הישראלי היא נמוכה וכפופה לא פעם לשרירות ליבו של המשמיע המשליט רצונותיו על המרחב הציבורי.
  • העמדת תקציב שנתי לתמיכה ולעידוד השמעת זמר ישראלי במרחב הציבורי תפעל לשנות את המגמה הנוכחית של שיעורי השמעה נמוכים של מוסיקה ישראלית בהשוואה למוסיקה לועזית.
  • הצעת החוק נועדה לעידודה ולשמירתה של מורשת הזמר הישראלי המקורי ולהבטחת חשיפת הציבור למוסיקה ישראלית.

מי שכבר הרים את הכפפה למנף את נושא התמלוגים הם שתי חברות המוזיקה הגדולות במשק – הליקון ואנ.אמ.סי אשר פתחו לפני מספר ימים ערוצי סטרימינג בשידור חי בפלטפורמת יוטיוב לקליפים של מוזיקה מקומית על מנת שיעשה בה שימוש הן על ידי משתמשים פרטיים והן בידי גופים עסקיים המחוייבים בעקבות כך להעביר תשלומי תמלוגים.

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: