יום חנויות התקליטים 2020 פרק א'
האירוע השנתי שנדחה בשל מגבלות הקורונה התקיים היום, באוזן השלישית פרשו את החגיגה לשלושה סופי שבוע, כל הפרטים.
"יום התקליט הבינלאומי – Record Store Day" הוא אירוע המתרחש מידי שנה בשבת באפריל (ובבלק פריידי בנובמבר), נוסד לראשונה בשנת 2008 בניו יורק, במסגרתו משחררות חנויות תקליטים עצמאיות אלבומים מיוחדים שיוצאים בלעדית ליום התקליט. בישראל הוא נחוג מאז שנת 2011, השנה זו הפעם העשירית.
השנה בשל המגבלות להתקהלות בעקבות מגיפת הקורונה הוא נדחה מספר פעמים, היום, 28 באוגוסט הוא מתקיים כאשר בישראל מרכז הפעילות היא בתל אביב ובמיוחד בסניף המרכזי של רשת האוזן השלישית. על מנת להתגבר על מגבלות ההתקהלות הוחלט בהנהלת Record Store Day לפרוס את החגיגה על פני שלושה סופי שבוע וכך נהגו באוזן.
לצד מכירה של כותרים חדשים בינלאומיים שיצאו במיוחד ליום הזה השיק הלייבל "זהב שחור" מבית האוזן השלישית מהדורת זהב לאלבום משנת 1972 של להקת הצ'רצ'ילים "יריחו" בתצורת ויניל.
תחילת החגיגה הייתה כבר ביום שישי עם השקת גרסת הויניל לאלבום הבכורה של דניאלה ספקטור, השקה שלוותה במופע רצפה של דניאלה במרכז החנות.
שיאה של החגיגה באוזן השלישית התקיימה היום בצהריים כאשר בעקבות הוצאתו המחודשת של אלבומה של מיכל קהן משנת 1999 אשר יצא בזמנו בלייבל Fast Music מיסודם של אמיר שור ועמיר "ג'נגו" רוסיאנו וסימן את ההפקת הגארג' הראשונה בעברית, החליטו בלייבל "זהב שחור" וצוות האוזן להביא את מיכל יחד עם שותפה דאז עמי שלו אשר ניגן באלבום בגיטרות, בס, תופים וכלי הקשה להופעה חיה בחנות כדי לקדם את מכירת ההפצה המחודשת. אל השניים הצטרף שי לנדא שליווה אותם בקלידים.
על המופע באוזן השלישית מדווח כפיר ריפשטוס
כמו שיודעים כל אספני התקליטים, יום התקליט המקורי השנה, שהיה אמור להיערך אי אז בסוף אפריל, בוטל וחולק ל-3 תאריכים שונים שהראשון מביניהם היה היום. אני מודה שבעקבות "המצב" ההתלהבות שלי מהיום הזה, הייתה לא בשמיים. באמת, אלמלא הנוכחות של מיכל קהן ועמי שלו, שהופיעו על דלפק "האוזן" לרגל ההשקה של הוצאת הויניל המחודשת של האלבום הראשון של קהן (שיצא במקור ב-1999 בחברת התקליטים של "Fast Music") אני לא בטוח שהייתי מגיע בכלל ליום התקליט. אבל זכרתי היטב את ההופעה הפצצתית ששניהם נתנו ב-2012 במועדון לבונטין 7, שאז קהן ביצעה דווקא את האלבום השני (והיותר בועט ומכסח משני האלבומים שלה) ושניהם כיסחו כאילו אין מחר. ובכן, אם נעשה fast Forward שמונה שנים אחרי הופעה לאוגוסט 2020, אז הפעם ההופעה היא דווקא לכבוד הוצאת הרה -אישיו של האלבום הראשון של מיכל (שעמי שלו גם הוא מנגן בו וסייע בהלחנה של כמה שירים מתוכו) שהוא לוקח לכיוון הגראז' היותר תמים ומלודי. עוד לפני ההופעה אני מספיק להחתים את קהן ושליו על ההוצאה המקורית של התקליט שהבאתי במיוחד עימי, דיבור קליל עם קהן שאומרת שכרגע חוץ מההופעה הזו אין לה תכנון להמשיך ולהופיע. זה די חבל, כי אני אישית הייתי בוודאי שמח לראות אותה חוזרת להופיע, מקווה שהיא עוד תשנה את דעתה ותקבל "מוזה" לחזור וליצור. מההופעה הקצרה בת 20 הדקות אפשר להגיד שמיכל לא איבדה גרם אחד מהאנרגיות והחיוניות שלה, עמי שלו הוא פרטנר מעולה להופעה ומנגן על ווליום יחסית נמוך שהופך את החשמלית לדמוי אקוסטית. ולנדא נותן את הטון הגראג'י באורגן האדום.
זו הייתה הופעה קצרה אבל מעיפה, הם הספיקו לבצע משהו כמו חצי מהאלבום לפני שהם ירדו מהבמה המאולתרת, חצי מהשירים מיכל מבצעת בשפת האם שלה ספרדית. זהו, אחרי שנגמרת ההופעה יש סשן חתימות ועשרים דקות לאחריו רוב הנוכחים יצאו מהחנות ונהיה די ריק. אני עוד מספיק לחטוף את האלבום השני של להקת "רעש" בדיסק יד שנייה בהנחת חצי מחיר לרגל יום התקליט לפני שאני יוצא החוצה. נקווה לעוד הופעות כאלה כי בימים כאלה כל הופעה מביאה איתה אנרגיות שחסרות מאוד היום.
יניב גריידי דאג לתיעוד ושידור המופע בלייב.
