קליפים חדשים

רועי פרל – ליבורנו 11

המוזיקאי היוצר רועי פרל חוזר לשכונת ילדותו עם טקסט מלא געגוע וקליפ המחבר את הילד שבו עם ההווה, צפו

רועי פרל, מוזיקאי, זמר יוצר העומד להשיק אלבום בכורה בהפקתו של דני רובס משחרר השבוע שיר חדש המעלה געגועים לימי הילדות האישית. השיר – "ליבורנו 11", על שם כתובת בית ילדותו בשכונת "ליבורנו" בגבול בת ים וחולון בשנות השמונים של המאה שעברה מהווה מעין כור היתוך מוזיקלי אליו נוצקו הזכרונות וחוויות הילדות לצד מלודיה המגיעה מתוך השפעות מוזיקליות המשלבות פשטות ארצישראלית בהפקה עכשווית.

צפייה בקליפ מגלה כי פרל שילב את אותם מראות ילדות שחלקם כבר לא קיים בפועל במקומות בהם החוויות נוצרו וכך הקליפ המלווה עליו אחראי לירן הדיה משלב וידאו ריאליסטי עם אנימציה מתוך עיניו של ילד הצורבת באופן מדוייק את החוויות ומזרימה אותן לצופה.

פרסומת

לא התעצלתי והלכתי לחפש את החוויות כפי שהן מתועדות בידי רכב הצילום של גוגל, המראות כמעט ולא השתנו למעט שיני הזמן, כך הקיוסק של אברהם בפינת הגינה הציבורית העומד כיום סגור ומסוגר.

גם בניין ילדותו נותר עומד במקומו

כך רועי פרל על השיר – "מדי ערב אני מספר לילדות שלי סיפורים של לפני השינה, שובר הקופות שלהם זה ״אבא, תספר לנו איך זה היה כשהיית קטן״. לא שילגיה, לא דוד המלך, אפילו לא אנה ואלזה. אז אני מספר על הילדות שלי בשכונה בבת ים של שנות השמונים, ואיך במבט אחורה הכל נראה כזה פשוט ותמים. אז ככה אני מחפש ומחטט בזכרון, ומה עוד קרה שם בשכונה אחרי בית הספר, על המכולת של יוסף, על האלטעזאכן, על זה שהיה נוסע על אופניים עם הגה, ועל ההוא שלקח את זה להארדקור והיה רוכב על חמור. על הרצל מהדגים ויהודה מהירקות, ולאט לאט אני נזכר וחוזר לשם, והופ – התפלק מזה שיר! אז אני סופר מבסוט להוציא סופסוף את הסינגל השני שלי ״ליבורנו 11״. כמעט שלוש שנים הוא ממתין לרגע הנכון לצאת לאויר העולם, מאז באתי עם לחן בסיסי, והסיפורים שיצקו לתוכו לאט לאט את הטקסט, שהוא גם הטקסט הראשון שכתבתי…" 

פרסומת

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button