יובל בנאי, כמו כל אמני ישראל, צעירים כוותיקים, נאלץ לשבות מכל הופעה במהלך החודשים האחרונים בעקבות מגיפת נגיף הקורונה, הייתה זו הזדמנות לשבת ולשחרר טקסטים מעמקי התובנה העצמית. זו השנה שיובל בנאי הופך להיות נביא זעם ותוכחה. לפני חודשיים הוא שיחרר את השיר "לצאת מהתמונה", אשר היווה כתב אישום חברתי מנומק היטב. כעת, בשירו החדש – "אני מפחד" חושף יובל בנאי את כל פחדיו הכמוסים, הוא חרד למדינה, לחברה, לתהליכים העוברים כאן בחוף המזרחי של אגן הים התיכון, הטקסט איננו סתם פחד, הוא כתב אישום חריף, חכם ונבון על מה שקורה כאן, אולי זו ההזדמנות לעצור ולהתבונן פנימה ומסביב ולחשוב – למה אנחנו ולא רק יובל, צריכים לפחד?!!!
יובל בנאי כתב, הלחין ושר, טל רום אחראי על הנגינה וההפקה המוזיקלית.
אני מפחד מהמדינה, אני מפחד לפני השינה, אני מפחד מראשי ממשלה, אני מפחד מיחידי סגולה, אני מפחד מעין הרע, אני מפחד לקרוא לעזרה, מפחד מאלה בלי הפנים, מפחד מהילד של השכנים, אני מפחד אנחנו לא שואלים, אני מפחד מהישראלים.
אני מפחד מהכבישים, אני מפחד מהמתרגשים, אני מפחד מהמאוכזבים, אני מפחד ממתנדבים, אני מפחד מפסיכי באינטרנט, אני מפחד משליח על קורקינט, מפחד מזאת שחתכה את התור, מפחד מזה שראה את האור, אני מפחד אנחנו לא מסתכלים, אני מפחד מהישראלים.
אני מפחד מיועצים, אני מפחד ממעריצים, אני מפחד מרווקים, מפחד מההם שיוצאים צדיקים, אני מפחד מזה שראה את הכל, אני מפחד מזאת בג׳יפ הסגול, מפחד בגדול מהשעות הקטנות, מפחד למות במלונות, אני מפחד אנחנו לא נבהלים, אני מפחד מהישראלים.
אנחנו לא שואלים, אנחנו מתרגלים, אנחנו לא נגמלים, אני מפחד ממילים יפות, אני מפחד ממעטפות, אני מפחד מהימין החזק, אני מפחד מהשמאל המנותק, אני מפחד מזה שנואם, אני מפחד מההמון הזועם, אני מפחד.
