שבת, אוקטובר 31, 2026

חיים לרוז ושירה חן – Fly Away

החיבור בין היוצר והמפיק המוזיקלי חיים לרוז לבין הזמרת היוצרת שירה חן נוצר כאשר שניהם כבר מצויים בתחום המוזיקה האלקטרונית. השיר המשותף החדש שלהם שאת מילותיו כתבה שירה והוא הולחן יחדיו נשמע כמו להיט ריקודים מבטיח בעולם שהטל ומשנה את צורתו ואופיו. השיר Fly Away אינו היצירה הראשונה של השניים, הם הוציאו לפני שנה את השיר  Under your Skin אשר שוחרר לעולם תחת הלייבל העולמי של המפיק סלומון והפך ללהיט מועדונים ברחבי העולם. גם הפעם מבקשים שני היוצרים לקחת את המאזין לעולם השונה לחלוטין מהעולם המתהווה לנגד עינינו, לעוף הלאה למחוזות טובים יותר מאלו שבהם אנו מצויים עתה.

חיים לרוז נחשב לאחד מהמפיקים המוזיקלים והיוצרים המוכשרים שמצויים כאן, מאחוריו שיתופי פעולה רבים ומגוונים הן בעולמות הרו, עולמות האלקטרוניקה וכמובן בסצנת מוזיקת העולם. שירה חן מגיעה לעולם המוזיקה כיוצרת מבצעת ששחתה רבות בעולמות הסול והארנ'בי כמו גם בסצנת הרגאיי המקומית, כאמור כניסתה לתחום המוזיקה האלקטרונית והצ'יל אאוט הובילה לחיבור עם לרוז. יצא להם יופי של להיט מרקיד חף מכל שטיקים.

כך שירה על שחרורו של השיר החדש – "השיר הזה הוא כמיהה לאסקפיזם טהור חושני דמיוני בתוך מציאות הזויה בה כל מה שלקחנו כמובן מאליו כמו חופש התנועה , הזכות להתפרנס מהמקצוע שלנו , הזכות לחבק את האהובים שלנו – הופך לבלתי ברור או בלתי מושג אני מבינה עוד יותר את מה שידעתי תמיד – הדרך היחידה לקעקע את הקיום שלי בעולם הזה היא על ידי אמנות הדבר היחיד שקיים הוא ההווה ואני חיה בשביל לחגוג ולקדש אותו על ידי מוסיקה ואהבה שימו פליי ותרקדו אוהבתותכם שירה"

על הוידאו – ואדים מכונה.

 
 

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...