קליפים חדשים

אסף אבידן – Anagnorisis

שירו החדש של אסף אבידן מקבל חיזוק מדהים בדמות קליפ בבימויו של וים וודרס, בכורה עולמית!! צפו

בבכורה עולמית כאן – זהו השיר הרביעי שהמוזיקאי והיוצר הישראלי אסף אבידן החי בצפון איטליה משחרר בתקופה האחרונה, תקופת מגיפת נגיף הקורונה. השיר – Anagnorisis או בפירוש לעברית – רגע ההתגלות של דמות, הוא בעצם מעין חשבון נפש חודרני שאסף עושה עם עצמו לעצמו ומשתף כמובן את המאזינים. הוא שיר הנושא לאלבום הצפוי.

כך אסף על השיר החדש – " על פי הפילוסוף היווני אריסטו, אנאנווריסיס הוא מונח ספרותי לרגע האולטימטיבי של התגלות של דמות. אותו רגע, שבאמצעות חשיפתו של אלמנט מוסתר בעבר בעלילת הסיפור, הדמות ניצבת מול זהותו האמיתית. בציפייה ליום הולדת 40, מצאתי את עצמי לוקח את הזמן מהבמה ומתבגר לעצמי, מחפש דרכים חדשות להבין ולתפוס את מי שאני. אבל ככל שחפרתי עמוק יותר, הערפילית הייתה בלתי מוחשית. זזה, משתנה … בכל פעם שתפסתי אותו ווניסיתי לשחררו באמצעות כתיבה, זה כבר היה משתנה והופך למשהו אחר. כאמן זה היה הרסני. לא להיות מסוגלים "ללכוד" משהו מדויק. כאדם, זה היה מאתגר אך משכר. כל התחושות, הסיפורים והארכיטיפים העמוקים שבי היו שזורים כולם לענן מורכב, מופשט, משתנה ללא הרף. הניסיון לתפוס את זה נועד לכישלון. בכל זאת … ללא קשר לחוסר האפשרות … הרגשתי צורך לנסות להציג את הנוף הזה. זה "Anagnorisis".

לאחר עשר שנים של סבבי הופעות ללא הפסקה, אסף, העומד לחגוג את יום הולדתו ה -40, החליט לקחת שנה של חופשה ולהרהר בחייו, בקריירה ובאמנותו. לחוות זמן ומרחב בצורה שונה מאשר באותן שנים של תנועה אינסופית והשקפות משתנות. לחיות אחרת ולכתוב אחרת. התפאורה שבחר הייתה בית חווה ישן באיטליה אותו הפך לאולפן הקלטות וכתיבה כשהוא מוקף בשדות ירוקים עצי וזית, שמיים כחולים, והרבה שקט והסתגרות. סיכומה של שנה זו הופך לאלבום מלא הצפוי לצאת בתאריך 11 בספטמבר 2020 אותו ניתן להזמין מראש כאן.

פרסומת

כאמור את הקליפ המלווה יצר עבורו של אסף הבמאי וים וונדרס (מלאכים בשמי ברלין), את ההפקה המוזיקלית עשה תמיר מוסקט.

.

פרסומת
תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close