יום שני, אוקטובר 26, 2026

שאול ממועדון בארבי יוצא לשביתת רעב מול בית רוה"מ

בהודעה שהעלה שאול מזרחי, מנהל ובעל מועדון הרוק התל אביבי הותיק והמוכר – "בארבי" לפני זמן קצר, הוא מודיע כי ממחר בשעת בוקר מוקדמת הוא פותח בשביתת רעב מול ביתו של ראש ממשלת ישראל כמחאה על חדלון האישים השלטוני מול ענף ההופעות והאולמות.

כך שאול – "זהו.סופית נשברתי!!!! 3 חודשים ללא עבודה ללא אופק וללא פיצויים (אגורה שחוקה לא ראיתי)מילים והבטחות בלי סוף, כל יום נזרקים סכומי עתק שעצמאיים הולכים לקבל, וכל חודש עדיין משלמים לביטוח לאומי על כל העובדים.

נחנקתי ! לאף אחד לא אכפת בטוח לא לאלו היושבים בביטחה בכסאות השרד שבנו בחסות המשבר שנקרא קורונה. ברביעי האחרון נפרץ הסכר: מסעדות פאבים ברים וכל דיסקוטק ששם כסא ושולחן "והתחפש" לדאנס בר נפתחו. המוני ישראל יצאו לבלות לקרוע את העיר להשתחרר מהמחנק שנוצר עקב ההתסתגרות בבתים בעל כורחם. פרץ שמחה שיחרור וחופש אמיתי ללא פחד וללא מורא.כייף היה לראות ולחוש המקבילה בעיני להכרזה על הקמת המדינה .ובתוך כל זה הלב נחמץ תחושת המאכולת שמתסתובבת למה הם ולא גם אנחנו??? ממתי הפכה ההתכנסות בלראות הופעות לפחד קיומי? ממתי נהיינו אוייב המדינה? כל עם ישראל בדרכו לעבודה עם "מתווה" או בלי מתווה ורק אנחנו לא קיימים, לא רלווניטים, ואפילו לא מעניינים."הפתרונות" שניתנו רחוקים שנות אור מהבנת המקצוע.(להכיל עד 500 איש באולם)לא כלכלי לאומן/המפיק ובטוח לא לקהל שמחיר הכרטיס רק יאמיר. בתחילת חודש מאי נעשתה מסיבת עיתונאים ובה בישר ראש ממשלת ישראל שאם לא תהיה החמרה(100 נדבקים ביום בכל המדינה,ו- 250 מונשמים) תבוטל ההגבלה על התכנסות קהל לחלוטין. בהתאם לכך שיבצנו הופעות(הרי אנחנו לא מסעדה פותחים וישר באים לקוחות) ניקינו אבק (ויש המון כפי שידוע לכם) והתחלנו לעשות קולות של חזרה לשגרה, מתוך אמונה שהנה יש אופק תרבותי.לא שיערנו בליבנו שמחלקת תרבות תעשה "העתק הדבק" לתוכנית של מירי רגב יום לפני שעזבה את המשרד. והנה אתמול עמדנו מול פארסה שניה של מסיבת עיתונאים "דרמטית" של משרד הבריאות שביקש לבטל את כל הלימודים בכל מוסדות בית הספר במדינה. תודה לאל שיש ממשלה שרים ואנשים דעתנים שביקשו עוד נתונים לפני קבלת החלטות דרמטית וללא ספק השתלם להמתין ולגלות שרוב הנדבקים הם מבית ספר אחד בירושלים!!!!! חינוך של מדינה שלמה כמעט ירד לאבדון בגלל עצה אומללה של אותם אנשים שסגרו לנו את המדינה והביאו אותנו לקריסה כלכלית(100% הפסדים שלושה חודשים!!!)רוצה לחשוב שממשלה קיימת עם שרים שרעבים להוכיח את עצמם זה דבר נפלא אבל כבר אין לי כוחות. לפיכך החלטתי שמחר בבוקר אני שאול מזרחי עולה לשבות רעב מול בית ראש הממשלה.לגווע ברעב או לשבות רעב זה היינו הך.עולה ולא יורד עד שחוזר למפעל החיים שנקרא בארבי לא נותרה לי ברירה, 3 חודשים ללא פיצויים וללא אופק השאירו אותי בעלטה!

מחר בשעה 6:30 בבוקר מול בית ראש הממשלה בירושלים- רחוב עזה פינת בלפור"

כזכור, שאול שהיה אחד ממובילי דעת הקהל בחלק מהמסע של עולם המופעים והמועדונים, הגיע עד מהדורות החדשות עם קול מחאת בעלי מועדוני ההופעות בשם כל קהיליית עולם המוזיקה הישראלי שנעצר מלכת ומלפעול מזה 3 חודשים.

 

 

 

במידה והתחזית תשתנה אזי בתאריך 17 ביוני יפתח מועדון בארבי את דלתותיו בשעה 20:30 להופעה החשמלית של דודו טסה, אירוע שנוסף לאחר שהמועד המקורי – 18 ביוני כבר הוכרז כסולד אאוט. הקהל מאמין והקהל מצביע ברגליים. בינתיים רק חידלון האישים הממשלתי הוא המונע את התנעת התהליך האמיתי והחזרה לשגרה, מבחינתו שאול מזרחי צודק בכל מילה ומשפט. הרי לא יתכן שבחופי הים, מסעדות, בתי קפה, מרכולי ענק ושאר עסקים יכנסו מאות אם לא אלפי אנשים לבלות, לקנות ולנשום חופש ואילו את התרבות ימעכו עד קצה הכלות.

 

 

 

 

הכי חדשים

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

שחר אבן צור ופיטר רוט משחררים את החיות

מי שמכיר את שחר אבן צור מהבמות של מוניקה סקס, יודע היטב שמדובר במוזיקאי שלא נח לרגע....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא