חדשות הסצנהמאמרים חמיםמוזיקה בצל מגיפת הקורונה

הקליקה…

מדוע רק אמנים מסוימים זוכים להופיע בשידור חי בפני עמישראל?

במהלך השבועיים האחרונים מאז שהוטלו ההגבלות על קיומם של אירועים עם קהל ועמישראל נכנס להסגר, מועדוני ההופעות נעלו את דלתותיהם ועשרות עובדים יצאו לחופשה כפויה ללא תשלום. זו הייתה ההזדמנות לחברות כלכליות ולאתרים מסחריים מגוונים להרים את הכפפה ולהיכנס לנישה שנותרה די מיותמת – הופעות חיות בשידור חי.

את הפיתרון הזה העלנו ממש בתחילתה של התפשטות המגיפה ותחילת הצרת הפעילות, אפילו הצבענו בוודאות מי יהיה הגוף שירים את הכפפה ראשון.

ואכן, הגוף המסחרי הראשון שנכנס לפעולה הייה רשת מועדוני זאפה שכבר הריצה בשנה האחרונה פלטפורמה לשידור חי מהופעות לצד הגשת און דימנד בתשלום. בנק הפועלים והחברה המרכזית למשקות, יצרנית ומשווקת קוקה קולה גויסו כספונסרים כדי לסגור את נושא העלויות הכספיות. על פי הידוע לנו כל מופע מתוגמל בסכום השווה לשכר המינימום הנהוג בשוק הישראלי שאמור להתחלק בין האמן הראשי, הנגנים ואנשי הצוות הטכני. לא תגמול רציני בסכומים שכאלו אך יותר טוב מכלום כשאתה אמן שאינו יכול למכור כרטיסים או לסגור הופעות מוסדיות ותוסיפו לכך את עניין "החשיפה" שהיא שוות ערך לתדמית האמן כמי שדואג לרווחה התרבותית של העם.

פרסומת

גוף מסחרי נוסף שהרים את הכפפה היה אתר החדשות והתוכן וואלה! שהחליט להגיש על בסיס יומי פחות או יותר הופעות צהריים של אמנים, גם כאן ישנו תגמול כספי.

גופים נוספים שהצטרפו למגמת האירוח והשידור החי ברשת הם תחנות הרדיו גלגל"צ וכאן 88 שעושים זאת גם בשגרה קדם המגיפה מהאולפנים, הפעם רוב השידורים מתקיימים בבתי האמנים.

מועדון הקניות של חברי ההסתדרות יצא אף הוא בפרויקט דומה ומארח על בסיס יומי פחות או יותר אמנים שונים בביתם תוך דאגה לכיסוי הוצאות, קיומו של שידור איכותי וחשיפה.

פרסומת

אולם את הבוסט הגדול בתחום הרים משרד התרבות והספורט אשר הקצה סך של 8 מיליון ₪ לטובת שידורים חיים של הופעות ויצא במכרז בנושא.

מי שזכה בחלקו הגדול של המכרז הוא בית היוצר בנמל תל אביב המופעל בידי אקו"ם בשיתוף פעולה עם המשרד, ערוץ 20, וגם כאן בבלוג הנוטלים חלק בהפצת השידורים החיים און ליין באמצעות רשת פייסבוק.

ישנם גם אמנים שפעלו באופן עצמאי ובמימון פרטי כדי להרים פרויקט שידורים זהה, הראשון הוא אייל גולן שבאמצעות החברה שבבעלותו – ליאם הפקות, משדר פעמיים בשבוע מסלון ביתו הופעות ימתיכוניות בסגנון מסיבת קריוקי עם אמנים שונים וזוכה לצפיות שיא בכל הפלטפורמות האינטרנטיות. גם שרית חדד לא הסתפקה באירוח בזאפה והפיקה אירוע עצמאי ברמת גבוהה של שידור ונוכחות רשת.

אמנים נוספים מנסים באופן עצמאי להפגין נוכחות ברשת באמצעות ביצוע שירים בודדים או אפילו מופעים שלמים ברמת "מופע פריצה" של עד חצי שעה, אך המבחן הסופי הוא איכות השידור, רוחב הפס, הסאונד והתאורה האמורים להעניק למופע שכזה את המגע הנכון על מנת שהצופים יוכלו להתרווח בכורסא להיצמד למרקע האישי או המשפחתי.

בסופו של דבר כאשר מתבוננים במשדרים הכי פופולאריים עולה תמונת מצב לא משביעת רצון – עולה כי עד עתה לפחות, רק קבוצה מצומצמת של אמנים שנקבע כי הם הכי פופולאריים והופעה שלהם ברשת מביאה אחוז חשיפה וצפייה גדול, עניין חשוב לגופים הממנים את השידורים כי הם משלמים עבור פרסום, זוכה להנות מהתגמולים והחשיפה.

מבדיקה שערכנו עולה כי האמן הכי פופולארי עד היום הוא המוזיקאי עידן רייכל, עידן שבשגרה סוגר סבבי הופעות בסולד אאוט תוך פרקי זמן קצרים, נחשב כמוביל ומגנט צפייה ועל כן הוא זוכה להזמנות להופיע אצל רובם של הגופים המשדרים. כך גם אמנים נוספים כשלומי שבן, חנן בן ארי, נסרין קדרי, עברי לידר, נרקיס, הפרויקט של רביבו (שמריצים גם באופן עצמאי שידורי חי כתחנת רדיו בפייסבוק) ובהמשך אביתר בנאי, אליעד, אמיר דדון, אסף אמדורסקי, דודו אהרון, דני רובס, הראל סקעת, כנסיית השכל, מאור כהן, מארינה מקסימיליאן, מוניקה סקס, מיקי גבריאלוב, נטע ברזילי, נתן גושן, עידן חביב, עילי בוטנר וילדי החוץ, עמיר בניון, קובי אפללו, קרולינה, קרן פלס, רוני דלומי, רמי קליינשטיין, שפיטה, שולי רנד, להקת שלוה ושמעון בוסקילה המופעים כבר ברשימה של זאפה להופעה.

כאן יש מקום לציין לטובה את בית היוצר (ושוב גילוי נאות – אנחנו שותפים לשידורים ברשת) המציע מידי יום מספר רב של מופעים מגוונים בשלל תחומים מוזיקליים ואמנותיים לכלל האוכלוסיה ובעצם נותן במה כמו שהייתה תחת קורתו בימי השגרה למגוון רחב ככל הניתן של אמנים ויוצרים.

לעומת כל אלו, הסצנה העצמאית, נותרת שוב בצד, הרכבים ואמנים שהיו רגילים כבשגרה להופיע בכל אותם עשרות מועדונים וספוטים קטנים בשולי הכרך הגדול או ברחבי הארץ, אמנים שהיו רגילים להופיע מול כמה עשרות בודדות של צופים, נותרים כעת מחוץ ללופ של החשיפה, לא רק שאין להם את האמצעים הטכנולוגיים להפיק שידור ברמה גבוהה אלא שאף אחד מהגופים המסחריים לא רואה בהם ליד להבאת חשיפה שתוביל למכירת זמן פרסום שיוביל להכנסה כספית.

הגוף היחידי שכן הרים את הכפפה מול הסצנה העצמאית היה חברת הניהול של דיזנגוף סנטר אשר גייסה את חברת ואנס בעלת חנות המותג ואת שייקרס הפקות מתחום הסצנה העצמאית כדי להרים יום שידורים במרתון הופעות אינדי בסנטר הריק מאנשים, שאפו.

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: