חדשות הסצנה

מאמי 2020

אופרת הרוק "מאמי" חוזרת והפעם עוברת לפורמט קולנועי

סרט הקולנוע "מאמי", בבימויה של קרן ידעיה, הוא סוג של מוזיקל המבוסס על הנרטיב של אופרת הרוק "מאמי" מאת המחזאי הילל מיטלפונקט, אשר הוצגה בתיאטרון בישראל בשנות השמונים והפכה לקאלט ואף זכתה בגרסאות נוספות, בשנת 2002 בתיאטרון הבימה בהשתתפותם של אורית שחף, סולנית להקת היהודים, בתפקיד מאמי, הראל חסון, ערן צור ואריה מוסקונה, בשנת 2011 הועלתה ב"בית צבי" גרסה שלישית שזכתה להצלחה. האופרה בגרסה זו הוצגה במשך שנה ב"צוותא" ועוד כשנה נוספת במועדון בארבי. .

מתוך הסרט "מאמי" באדיבות סרטי יונייטד קינג
מתוך הסרט "מאמי" באדיבות סרטי יונייטד קינג

הנרטיב עוסק בסיפורה (המסופר בפי דודו טסה) של מאמי (נטע אלקיים), בחורה צעירה אשר נולדה וגדלה בעיירה קטנה וענייה בדרום הארץ. היא עובדת לפרנסתה במזנון תחנת הדלק המקומית ומאוהבת בניסים מלכה (עמי אבו) השכן שלה. יום אחד נוחתת עליה ידו הכבדה של הגורל: ימים ספורים אחרי חתונתם ניסים ניפצע במלחמה והופך ל"צמח". מאמי אינה נכנעת. היא נוטלת עימה את בעלה בכסא גלגלים ויוצאת איתו לתל אביב הרחוקה, אולי שם יאיר להם המזל פנים. היא מוצאת עבודה כמלצרית בפאב מקומי (יובל בנאי בעל הפאב), אבל שם נופלת קורבן לניסיון אונס של העובדים הפלסטינים.

מתוך הסרט "מאמי" באדיבות סרטי יונייטד קינג
מתוך הסרט "מאמי" באדיבות סרטי יונייטד קינג

לבסוף מוצאת את עצמה יחד עם ניסים בבית הבושת של בתיה קלאסה (ריקי גל). שם מגיע אליה כקליינט פרופסור קופמשין (ערן צור), הממציא התימהוני, והפגישה הזו משנה את חייה. הפרופסור מארגן את מוחה של מאמי מחדש והיא הופכת לסופר סטאר תקשורתי – כוכבת העיתונות הטלוויזיה ואינטרנט. מאמי מקימה קרקס סאטירי ותנועה פוליטית חדשה. כשהיא נבחרת לשלטון היא מטיפה למלחמה אחת אחרונה שתשחרר את העם מנגע אהבת החיים. הועדה לחקר אירועי המלחמה מוצאת את מאמי אשמה בכישלון המלחמה וגוזרת עליה ועל בעלה הצמח לשוב אל העיירה בדרום ולא לעזוב אותה עוד לעולם.

פרסומת

בגרסה הקולנועית נוטלים חלק כשחקנים, המוזיקאים והאמנים נטע אלקיים, עמי אבו, דודו טסה, ריקי גל ויובל בנאי המבצעים את 16 השירים שהוקלטו לייב, בעיבודים חדשים של דודו טסה וניר מימון.

אמש התקיימה בסינמה סיטי גלילות הקרנת הפרמיירה של הסרט אשר יצא לבתי הקולנוע בתאריך 12 במרץ.

פרסומת

 

 

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close