יום שישי, אוקטובר 30, 2026

מופע המחווה הבריטי לג'ורג' מייקל

ג'ורג' מייקל או בשם לידתו – יוֹרְגוֹס קִירִיאקוֹס פָּנַאיוֹטוּ, היה זמר ומלחין פופ בריטי אשר זכה להצלחה בינלאומית, בתחילה כחבר בצמד Wham!‎ במהלך שנות ה-80 של המאה שעברה  ולאחר מכן כשפנה לקריירת סולו. אלבומו המצליח ביותר הוא "Faith" שיצא בשנת 1987 ונמכר ביותר מ-20 מיליון עותקים ברחבי העולם. בהיותו בן 53 בסך הכל, תאריך 25 בדצמבר 2016 הלך מייקל לעולמו בשל בעיות לבביות. הוא הותיר אחריו מורשת אדירה של עשרות להיטי זהב.

רוב למברטי שר ג'ורג' מייקל. צילום יובל אראל
רוב למברטי שר ג'ורג' מייקל. צילום יובל אראל
רוב למברטי שר ג'ורג' מייקל. צילום יובל אראל
רוב למברטי שר ג'ורג' מייקל. צילום יובל אראל

הזמר רוברט (רוב) למברטי המתהדר בדמיון חיצוני מפתיע לג'ורג' מייקל ונשמע בקולו זהה לג'ורג' מייקל החל את דרכו המוזיקלית בתחרות קריוקי בפאב מקומי בעיר מגוריו באנגליה כשהוא מבצע מגרסאותיו של מייקל המנוח והופך אט אט לדמות הממלאת את החלל הענק שנוצר עבור מעריצי ומעריצות הזמר ביוצאו במופע מחווה ללהיטי הענק כאשר בין הנגנים המלווים אותו מצויים כמה שליוו את מייקל המנוח בדרכו המוזיקלית, ביניהם נגן הסקסופון – דייוויד בפטיסט שליווה את מייקל מאז ימי Wham ! קרלוס הרקולס – המתופף המקורי של ג'ורג' מייקל מזה מס' שנים וזמרת הלווי סמנתה אנטואנט סמית ששרה עם מקהלת הגוספל הקהילתית אשר הופיעה עם ג'ורג מייקל על הבמה בקונצרט המחווה הידוע לפרדי מרקורי, באיצטדיון וומבלי שבלונדון באפריל 1992 שם הוא ביצע את הלהיט הענקי של קווין – Somebody To Love.

רוב למברטי שר ג'ורג' מייקל. צילום יובל אראל
רוב למברטי שר ג'ורג' מייקל. צילום יובל אראל

אמש, בזכות פטריק מחברת פרוגסטייג' הפקות שבדרך כלל עוסקת בהבאת הרכבי רוק כבד ומטאל לישראל ואחראית על הבאתו אשתקד של מארק מרטל המבצע משירי להקת קווין שאמור לחזור לכאן במרץ הקרוב, נחת רוברט "רוב" למברטי על הבמה במועדון רדינג 3 שהמה קהל רב אשר גדל על להיטי המקור.

אז מה היה אמש ברדינג 3?

לא היה רגע דל, להיט רודף להיט, עם הרבה כבוד לדמותו של הזמר המנוח ג'ורג' מייקל שהותיר אחריו להיטים רבים עוד מימי וואם ועד קריירת הסולו, כך הוביל הזמר הבריטי רוב למברטי המשמר את רוחו, קולו והמופע של ג'ורג' מייקל, את מאות המעריצים הנלהבים שמלאו את המועדון שהפך לערב אחד למסיבת ריקודים של שנות השמונים והתשעים.

רוב למברטי וסמנטה סמית. צילום יובל אראל
רוב למברטי וסמנטה סמית. צילום יובל אראל

כן, במשך שעתיים בתוספת הפסקה בת רבע שעה במחצית, כשהוא מלווה בהרכב נגנים ושלישיית זמרות ליווי, עם הסקסופוניסט של מייקל, המתופף שלו ועוד מוזיקאים שרקדו וניגנו עימו לאורך הקריירה, הגיש רוב למברטי מופע מחווה מהסוג שהוא די נדיר במחוזותינו.

רוב למברטי ואדם. צילום יובל אראל
רוב למברטי ואדם. צילום יובל אראל

את הנקודה הישראלית הביא הזמר אדם שהתארח בביצוע משותף ללהיט המיתולוגי  D'ont Let the Sun Go Down.

היה פאן במקסימום. תודה לפטריק וכל הצוות המסור של פרוגסטייג'.

קטעי וידאו מהמופע

 

הכי חדשים

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...