דיווח מהשטח
כולל וידאו

יש ערימה של חבר'ה בפאפאיתו – Folk Night TLV השני

במוצאי שבת נערך פסטיבל פולק תל אביב השני עם מרתון מוזיקלי של שש שעות ותריסר אומנים ממיטב הפולק הארץ ישראלי - מאיה איזקוביץ', עמיר לב, אהוד בנאי, OSOG ורבים אחרים, צפו בקטעים מהמופע

ההגדרה של מוזיקת פולק היא די רחבה, בפירוש הבסיסי Folk – עם ואכן בויקופדיה מצוין שמוזיקת פולק היא למעשה מוזיקה עממית, סגנון שמושפע מהחוויה המקומית ומאפיין עם או קהילה מסוימת אם זה בכלי הנגינה, בסגנון הלחן או כמו בלא מעט שירי פולק – במבנה הסיפורי של מילות השירים. שאנחנו מדברים בארץ על מוזיקת פולק אנחנו מתייחסים למוזיקת הפולק האמריקאית שכבר מזמן עשתה עליה לישראל, פעם היו אלו מאיר אריאל, יהונתן גפן, חוה אלברשטיין, דני ליטני ואחרים שחלמו אמריקה וביצעו בעברית, היום אלו אומנים כמו הקולקטיב, האנג'לסי, Benjamin's Brother ו-OSOG שכבר לא מתביישים לשיר באנגלית וכאלו כמו ג'יין בורדו, ותומר ישעיהו שממשיכים ליצור בעברית עם ניחוחות אמריקאים.

וחוזרים אל הפאפאיתו ופסטיבל הפולק השני, השנה הופיעו לפי הסדר ובשתי במות לסירוגין: גחליליות, Twin tree grove, עמוס צימרמן, מאיה איזקוביץ', ספיר וולך, תומר ישעיהו, אסף שלם, עמיר לב, קרן אילן, אהוד בנאי ו-OSOG עם אירוח חגיגי של Red מה-Redband.

אל המתחם הגעתי טיפה באיחור, ליתר דיוק כשעה וחצי אחרי פתיחת הדלתות וכך גם הצלחתי לפספס את שלושת ההופעות הראשונות של הערב – הגחליליות, Twin tree grove ועמוס צימרמן (לאומנים סליחה), נחתתי ישר על הופעת הסולו של מאיה איזקוביץ' שפתחה את הערב עם גירסה נטולת כליי נגינה ומאוד מרשימה ל- gangster paradise ומשם הדרך כבר היתה סלולה לליבו של הקהל, למאיה יש לא מעט שירים בקנה וגם מספר סגנונות מוזיקליים שונים אבל הערב אנחנו בסימן הפולק ועל כן גם הפלייליסט הורכב בהתאם, מאיה עם גיטרה אקוסטית ומפגן מרשים של יכולות ווקליות

ההופעה הבאה בתור היא של ספיר וולך, גם היא כמו קודמתה בהופעת סולו עם גיטרה אקוסטית. במקרה של ספיר את הקריירה המוזיקלית שלה התחילה בתור משוררת ולאחר לא מעט שנים של כתיבה בלבד בחרה לקחת את שיריה לקדמת הבמה, שימו לב לאלבום החדש שלה "סחורה פגומה להמונים" שיצא בשנה האחרונה, מתברר שלא רק בכתיבה ספיר טובה והלחנים שלה משרתים בצורה אסתטית וקליטה את המילים הרגישות והישירות. לרוב הנוכחים באותו הערב ספיר היא שם כמעט אנונימי אבל קשה היה להישאר אדיש מול הנוכחות והביטחון שלה על הבמה, קנתה אותנו ומהר.

ספיר וולך. צילום: תומר גילת
ספיר וולך. צילום: תומר גילת

ואנחנו ממשיכים עם סטייל הסולו-אקוסטי גם בהופעה הבאה ועם תומר ישעיהו המייצג נאמנה את הפולק הארץ ישראלי בשירי הסיפור עם המציאות הנוכחית וזאת שזכורה לנו מפעם. תומר ישעיהו עוד לא בן 30 וכבר הספיק להוציא תשעה אלבומים ולא מעט סינגלים שהושמעו תכופות בתחנות הרדיו. יצא לי כבר מספר פעמים לראות את תומר ישעיהו בהופעת להקה, הערב זו הייתה הזדמנות לשמוע את "יום אחד", "זמן פריז", "שיר של קיץ" ולהיטים אהובים אחרים בגירסאות נטולות הפרעות ונקיות בצלילותן וכבונוס קיבלנו אפילו סולו בוזוקי מרשים.

הערב ממשיך עם אסף שלם, סולנה לשעבר של להקת הגלישה "מלכה באיה", לפני כשנה הוציא אסף את אלבום הבכורה ממנו בלטו השירים "life time" ו- "lopez", הערב שמענו אותם בגירסת הסולו האקוסטי וגם עוד כמה שירים נוספים, ביניהם שירים מאלבום ההרכב הבינלאומי בו היה שותף – Children of Israel לצד שיר חדש שכתב לבנו מיתר וכיאה לגולש ותיק גם שיר מחאה שנכתב על מצב החופים בארץ שלא רחוק הזמן והם יישארו יפים רק בזיכרונותינו.

כשאסף סיים את הופעתו ובמתכונת הערב התחיל עמיר לב את הופעתו במיידי בבמה השנייה, קונספט יפה שלא נותן לנו הצופים הפסקות ארוכות ומיותרות בין אומן לאומן, בכל זאת מחר יום ראשון וזו באמת הדרך הפרקטית ביותר לתת את כל העושר המוזיקלי בשש שעות בלבד.

ובחזרה לעמיר שכאמור כבר התחיל את השיר הראשון, לפני כשנתיים הוציא עמיר לב את אלבום האולפן השמיני שלו "חשמל מהשמש" ובעקבותיו סיבוב הופעות להקה מוצלח, הערב כנדרש אנחנו בהופעת סולו עם הגיטרה האקוסטית – המלכה האמיתית של הערב ובעיקר שזה מגיע לעמיר לב שיכולות הגיטרה שלו לא פחותות משיריו. שמענו את "כחול וירוק", "חשמל מהשמש", "לא נהיה יותר עשירים", "לאן עפים הברווזים", "חבק אותי" ואחרים, הקהל הגיב באהבה וליווה את עמיר בפזמונים.

קרן אילן היא היוצרת הבאה ברשימה והפעם אנחנו במופע להקה פלוס קרן אילן בחשמלית, לקרן סיפור חיים מעניין, נולדה בויאטנם ואומצה ע"י זוג ישראלים, את תחילת שנות העשרים שלה עשתה בצרפת, שם גם התחילה בפיתוח הקריירה המוזיקלית שלה, כיום היא גרה בתל אביב ובאמתחתה מספר סינגלים שעוררו עניין בתעשייה, שראיתי אותה מופיעה בפסטיבל הבנתי גם למה, מאחורי הבחורה הקטנה הזאת עומד קול אדיר ומלא עומק ושירי פולק-רוק קליטים שפשוט עושים כיף באוזן. אנחנו עוד נשמע ממנה.

קרן אילן והלהקה. צילום: תומר גילת
קרן אילן והלהקה. צילום: תומר גילת
קרן אילן והלהקה. צילום: תומר גילת
קרן אילן והלהקה. צילום: תומר גילת

מגיעים לקראת סיום ותיכף יעלו לבמה OSOG, הלהקה האחרונה להערב, אבל לפני כן אנחנו עם הופעת פריצה, כמעט בהפתעה (כי גילו לנו את הסוד כשבוע לפני), אל הליין אפ הצטרף לא אחר מאשר אהוד בנאי שבגלל צירוף מקרים כולם הרוויחו, וככה מתברר שטכנאי הבמה של אהוד הוא גם הגיטריסט של OSOG – ארז שמידה שגם הצטרף לאהוד על הבמה ואחריו גם שאר חברי הלהקה עם גרסאות ספונטניות ומאוד אותנטיות ל"רוחות הצפון", "כנפה מתוקה", "אסתר" ואחרים, רק הייתה חסרה מדורה שבטית במרכז ואנחנו מסודרים.

הקינוח של הערב OSOG או בשמם המלא On Shoulders Of Giants וזה באמת הדובדבן של ערב מוצלח כזה, רובנו מכירים אותם דרך גירסת הקאבר ל-Hey brother ביחד עם גידי גוב ו-RedBand אבל הלהקה הוותיקה הזאת היא כל כך הרבה מעבר לזה ובשבע שנים שעברו מאז היווסדה הלהקה הפכה את המופע שלה לחגיגה של ממש, עם סגנון מוזיקלי המערבב פולק אמריקאי (בעיקר בלוגראס) עם שורשי התפוצות שלנו – קצת נגיעות ים תיכוניות, מעט בלקן ותוספות ממזרח אירופה, בקיצור סלט ירקות ישראלי עם בצל ברוטב ברביקיו. סולן הלהקה – אביטל תמיר שהתפרסם דווקא בזכות הרכב הרוק הכבד "בצפר" הוא פשוט תופעה של ממש, עם קול מרשים שהזכיר לי לא פעם את טום וויטס של שנות השבעים אבל עם הרבה יותר עומק.
בשביל באמת לסיים בשיא את הערב המוצלח הזה מצטרף לבמה גם Red מה-Redband כדי שאנחנו באמת נבין מהי שלמות מוזיקלית. המבטא הכל כך אמריקאי של Red וקולו העמוק היו השילוב האידאלי לחברי ה-OSOG, הדואטים עם אביטל תמיר הפכו את ההופעה ממעולה למצוינת.

שעת חצות הגיעה, יום ראשון התחיל ואנחנו הגענו לסיומו של פסטיבל הפולק התל אביבי השני, שש שעות של מוזיקה בערב מבורך אחד עם לא מעט שירים חדשים שנוספו לפלייליסטים שלנו ועם כמיהה למרחבים ירוקים שהיו אצל חלקנו זיכרונות ילדות מתוקים.

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה

 

תגים

תומר גילת

יליד רחובות שעבר לרמת גן , עורך מוזיקלי ו-DJ בעבר אמן, מעצב ומנהל קראיטיב בהווה. צלם מוזיקה, כתב ומנהל מגזינים דיגיטליים.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close