פסטיבל התמר נוסד לפני 20 שנה כחלק מאירועי סוכות בים המלח ואזוריו, שבוע אחד של פסטיבל עם הופעות בלוקיישנים ייחודים כמו מצדה ועין גדי בערבים וסיורים והפעלות בבקרים, השנה במסגרת הפסטיבל הופק ערב מחווה מיוחד ליצירותיו של שלום חנוך אך לאחר שערב קודם שגשם מפתיע שיבש את ההופעה של החברים של נטשה במרומי מצדה וצפי לגשמים נוספים נאלצה הנהלת הפסטיבל לבטל את המופע המתוכנן ולדחות אותו למועד ומקום אחר – היכל נוקיה בתל אביב.
אז נכון שהיכל נוקיה במרכז תל אביב זה לא מצדה עם נופי המדבר אבל לוגיסטית קשה להגיע לים המלח באמצע השבוע שהוא לא חול המועד ובינינו, ההיכל ביד אליהו פשוט מרשים, לא סתם בימתו אירחה את מיטב האומנים המקומיים והבינלאומיים, והיי…זה אפילו במרחק הליכה מהעבודה.
על ההפקה המוזיקלית חמי רודנר ועל הבמה עלו בזה אחר זה ולפי סדר הופעתם: שלומי שבן, אסף אמדורסקי, דני סנדרסון, חמי רודנר, ריקי גל, בניה ברבי, דורי בן זאב, עידן עמדי, אביב גפן, גל דה פז, עמרי קרן, דרור קרן, אורית שלום ושירה חן, יובל דיין, דפנה ארמוני, תום פטרובר ואורית שחף, שולי רנד, ברי סחרוף ולסיום: שלום חנוך ולהקתו.
את המופע כאמור פתח שלומי שבן ב-"לא יכול לישון עכשיו" האלמותי ועם ביצוע פסנתר בסולו ללא להקה כיאה לאווירת אמצע הלילה של השיר, אחריו אנחנו מחליפים כיוון עם השיר מבוגרים-ילדים של אריק איינשטיין – "מכופף הבנות", שלומי שבן זז אל מרכז הבמה וזה גם הזמן ללהקה להצטרף, וכמו האומנים שמופיעים גם להקת הבית היא רשימה נוצצת לא פחות – חמי רודנר ועופר קורן על הבס, קרן טפרברג – תופים, ערן וייץ ורון בונקר – גיטרות, אסף מידן קלידים, אורית שלום ושירה חן – שירה והשלישיה הנשפנית – יאיר סלוצקי, ספי ציזלינג ושלומי אלון.
ואנחנו עם המשך הערב, אסף אמדורסקי עם ביצוע מרגש ליצירה נצחית "שיר ללא שם" ומיד אחר כך מצטרף אליו דני סנדרסון לדואט ב"שיר דרך" שאחריו סנדרסון ממשיך עם "בלדה בין כוכבים", עוד יצירה נאיבית של שלום שגורמת לנו תמיד להרגיש לכמה דקות ילדים.
ועם כבר שיר ילדים, חמי רודנר בשיר הבא משחזר את אושיק לוי במקור ב-"חוזה לך ברח", בחירה מצוינת של שירים עד כה וזה גם הזמן להמשיך עם ריקי גל ב-"אבשלום" ועם גירסה נשית ומילים מותאמות ל"חתונה לבנה" ועיבוד שנתן מקום לגרוב של ריקי גל לצאת.
בניה ברבי הוא האומן הבא, מקבוצת צעירי הערב ועם ביצוע מדויק ומלא חום ל-"לאט לאט", גם מי שלא הכיר את בניה ברבי לפני כן לא יכל שלא להיסחף אחריו. זמר יורד, זמר עולה ואנו חוזרים אל המקורות עם דורי בן זאב ועם רצף של שלושה שירים שכתב שלום חנוך לבן זאב, כל אחד מעשור אחר, בשנות השבעים היה זה –Lemon tree (כן, הרבה הרבה לפני השיר של ההרכב Fools garden), שנות השמונים עם השיר הפרודי בסטייל ערבי – "גנבים" ולקינוח משנות התשעים קיבלנו את "לאה" (תסתכלו עליה). אנקדוטה מעניינת (שציין בן זאב אמש) שהמילים של שלושת השירים מתחילים שדורי בן זאב יושב.. לחיי יד המקרה
הערב ממשיך עם עידן עמדי ועם "קח לך אישה" ו-"ככה וככה", מישהי מאחוריי לחשה לחברתה "אני אוהבת אותו" ובצדק, משהו מאוד נעים באנרגיה שעידן עמדי מביא איתו לבמה והקהל מצטרף בשירה "קח לך אישה ובנה לה בית" אשתי מציינת במירמור שעדיין לא ביצעתי את זה בעצמי.
והנה אביב גפן מלווה בעמרי אגמון וערן מיטלמן בטריו שהורכב במהירות על הבמה לביצוע שני שירים, הראשון השיר המאוד אהוב והמרגש "קרן שמש מאוחרת" ואחריו כיאה לאביב גפן – בחירה בשיר "זה לא נוח" שאינו מהלהיטים המוכרים של חנוך אבל זה שפתח בצורה איכותית את האלבום "מחכים למשיח", בהחלט סוכריה מצד אביב למעריצי שלום.
גל דה פז מחליפה את אביב על הבמה ועם יכולות ווקאליות מרשימות היא מבצעת שני שירים של תמוז "מה שיותר עמוק יותר כחול" ו-"אהבה שקטה", התאמה מצוינת שנתנה לא מעט מקום לגל להראות לנו למה היא מלכת הסול-רוק בישראל, פה גם המקום לציין שוב את הלהקה על הבמה שפשוט נתנו בראש בעיבוד רוקיסטי מהוקצע שגיבה את גל דה פז ונתן אחלה נקודת סיום לחלקו הראשון של הערב.
אחרי הפסקה מתבקשת (בכל זאת שלוש שעות מופע) אנו חוזרים לחלק השני של הערב ועם עמרי קרן וגירסה אינטימית בגיטרה אקוסטית ל"אדם בתוך עצמו" והנה גם האבא עולה לשיר הבא, דרור קרן עם הבלוז הקינקי "תפסתי ראש על הבר", עמרי הבן, כבר הספיק להחליף לגיטרה חשמלית וגם לתת סולו גיטרה מרשים כגיבוי, אהבנו.
השיר הבא, "לילות שקטים", עוד פנינת מעריצים מתוך האלבום "אדם בתוך עצמו" בסטייל הגרוב של סטיבי וונדר, על הבמה שירה חן ואורית שלום, זמרות הליווי של הערב והפעם בקידמת הבמה בביצוע סופר שמח ומאוד מוצלח שהרים את יושבי ההיכל על רגליו.
הנה עוד זמרת אהובה – יובל דיין עם שיר אחד "מאיה" ועם הרבה טעם של עוד, כן קיווינו לראות את יובל בעוד שיר אבל החלק השני של הערב מאופיין יותר בשיר אחד לכל אומן ועכשיו תורו של חמי רודנר על עמדת המיקרופון עם צלילי פתיחה שנשמעים כמו "In my life" של הביטלס אבל מתחלפים במהירות ל"צרות טובות" מהרכב הטריו מראשית דרכו המוזיקלית שלום חנוך – "השלושרים"
ועם כבר רגע נוסטלגי בזמן, דפנה ארמוני עולה לשיר הבא, אז בשנות השמונים שהם היו בני זוג שלום חנוך כתב והפיק לה את מרבית אלבומה הראשון עם שירים כמו "אוהבת אותך, עוזבת אותך", "אלה" והשיר המקפיץ והטרום פמיניסטי "היא תיקח אותך" שביצעה אתמול ארמוני בביצוע מרגש ונדיר.
זה הזמן לחזור לרוק כאסחיסטי עם הזוג תום פטרובר ואורית שחף מלהקת היהודים ועם השיר "הדרכים הידועות", מתום ואורית אנחנו לא מצפים לפחות מביצוע מרשים והציפייה אכן משתלמת עם הזוג שנותנים את כל ה-150 אחוז שלהם מרוכזים בשיר אחד, מישהו כאן יודע אם הערב הזה מוקלט?
ובהיפוך של מאה שמונים מעלות אנחנו עם שולי רנד והשיר הטקסי "עץ השדה" למילותיו של נתן זך בכותרת שנלקחה מספר דברים ועם כל הקהל משתתף בשירה עם שולי רנד. כבר הספקנו לשבח את ההפקה המוזיקלית על הבחירות והביצועים?
מתקרבים לסיום חלק המחווה להערב ועל הבמה אנחנו עם ברי סחרוף ו"ילדים של החיים", מספיק לשמוע את ברי שר את השורה הראשונה "עיני פקוחות מבלי לראות את השמיים" בשביל להבין שיש פה משהו גדול מאיתנו, רגעים כאלו שלכאורה כל כך פשוטים אבל כל כך נכונים ואחרי שנמסנו נמשיך לפרוט על מיתרי הרגש עם "הולך נגד הרוח" ועם הקול בס העמוק של ברי.
חושבים שסיימנו? ממש לא כי מתוכננת לנו עוד הופעה, חצי שעה אחרונה עם האיש שבגללו התכנסנו כולנו – "שלום חנוך", במהירות מדהימה הבמה מסודרת ללהקה של שלום ותוך דקות עולים משה לוי, זיו הרפז, ברק קרם, דני עבר הדני וכמובן – שלום חנוך, הקהל מריע באהבה ואנחנו צוללים למיני הופעת רוק, הדובדבן של סוף ערב מושקע.
