דיווח מהשטחהופעות בינלאומיות

מינימל קומפקט חזרה, יותר טובה מאי פעם

המופע השני בסבב הקמבק המי יודע כמה של מינימל קומפקט, האורים והתומים של הדארק אייטיז של קו תל אביב – בריסל. רדינג 3, יום ראשון, 03.11.2019.

עד כמה שזיכרוני עדיין איתי, הפעם האחרונה שאני באופן אישי ראיתי את ההרכב של מינימל קומפקט בשלמותו על במה אחת בביצועים לשירים שהפכו ללהיטי  DOR –  Dance-Oriented Rock הייתה לפני שבע שנים – תחילת פברואר 2012. מועדון בארבי בתל אביב, אז היטבתי לכתוב על ההרכב, ההיכרות, ההיסטוריה ובכלל, בואו יחד איתי למסע קצר של קופי פייסט (בשינויים הנדרשים בעקבות שיני הזמן)…

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הסיפור מתחיל הרבה שנים אחורה, באמצע שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי של ש. גרוסברג היה אז בשיא פעילותו, אחד המופעים היותר מדוברים, אחרי שהקרנת שיקופיות מהצד האפל של הירח היוותה את המופע הפותח של המועדון, היה ערב שהוקדש לכמה להקות חדשות ומפתיעות, מצד אחד להקת זבוב, בה הכוכב הראשי היה רמי פורטיס, לצד חברים כנטי ויסמן, אברי רוזנטל ויוסי בוזין, במחווה מוטרפת למוסיקאי אלכס הארווי המנוח, מצד שני להקת חלום קוסמי בה ניגן ברי סחרוף עם אדר שכטר, כיום אדר אבישר שבין יתר עיסוקיו נמנה על צוות הכותבים והמבקרים כאן בבלוג…

אדר מחדד את זכרוני  …אני זוכר שבאותה תקופה היו רק מספר מועט של להקות שבאו מפינות שונות של גוש דן. ברי היה שייך לחבורה של אליאנס. אנחנו ניגנו הרבה בבית ביכורי העיתים בתל אביב ובמועדון בית לסין. הקשר של ברי עם פורטיס נוצר בבית לסין. זבוב הופיעו כלהקת חימום שלנו. (אני חשבתי שהם היו נוראיים למרות שמאד אהבתי את פורטיס כבן אדם). אם אני לא טועה את הקשר בניהם עשה אברי רוזנטל שהיה הגיטריסט של זבוב.

ברור שהייתי שם, גם בחזרות וגם במופע, אלא מה.. כמה שנים מאוחר יותר, בשנות השמונים המוקדמות, כאשר המוסיקאים ויסמן, פורטיס וסחרוף התערבבו להם בבריסל בירת אירופה לתככים ומזימות, נולדה בהמשך להקת מינימל קומפקט, אז אני יכול לאמר שכן, ראיתי למעשה את שורשיה של מינימל כשרק צמחו להם בבית לסין….מכאן הכל כבר היסטוריה, הערצה הפורטיסית לטוקסידומון, ההתחברות של מינימל ללייבל הבינלאומי cramed והדרך שנעשתה מאז מהמועדונים באירופה ובישראל עם להיטים מהסוג הנקרא DOR –  Dance-Oriented Rock. וכן, בשנת 1985 כששהיתי בבריסל, בסנטרום של העיר, השם של מינימל ריחף באוויר כל הזמן, הם היו המילה המדוברת.

כן, היו להם גם את הקטעים בארץ, מועדון פינגווין המיתולוגי , (תנו כבוד, החזקתי את מחזיק המפתחות מספר 63 בצורת פינגווין, מה שהיווה תעודת וי אי פי בכניסה), 1984 מינימל קומפקט מופיעים במקום, אז קראו לזה מוסיקה, כיום קוראים לזה דארק אייטיז…שולץ האיום (דורון אייל ) היה הברמן, להבדיל, שמחה זיו המנוח, היה עורך הדין היחידי שהגיח כמעט כל ערב למועדון, חמוש בטלפון לווייני ויד רחבה להזמין משקאות לחברים הקרובים…

מצגת זאת דורשת JavaScript.

כיום, עשרות שנים מאוחר יותר, עם קמטים, בלי שיער אבל עם הרבה ניסיון בימתי ומוסיקלי חוזרים חברי מינימל קומפקט להתאחד לכמה הופעות שהפכו לשטף עצום, משלושה ערבים שתוכננו והפכו כבר לשישה סולד אאוט.

וההמשך מסתבר ידוע, אחרי האיחוד בשנת 2012, הם מתאחדים שוב בשנת 2016 , והנה בשלהי 2019 מתקיים לו איחוד נוסף, אף הוא מתחיל בתכנון למופע שניים ולבסוף מתפרש על פני סבב של כשישה מופעים במהלך שבועיים, שיגעון אמיתי.

ההפקה הקצתה לתקשורת את הערב השני בסדרה, כך שלצד שידור ישיר בערוץ כאן 88 ברדיו הגיעו נציגי מדורי המוזיקה השונים אמש למועדון רדינג 3 בפאתי נמל תל אביב כדי לחוות יחד עם קהל המאות, והפעם באמת, לראשונה שאני רואה עד כמה החלל הזה שבדרך כלל מאכלס מופעי כוכבי זמר ימתיכוניים סביב שולחנות, יכול לצופף שורות שורות של פליטי שנות השמונים בחולצות שחורות, שיער מולבן או אפור אם נשאר אצל הגברים, איפור בנוסח האלווין לנשים שחוזרות כבנות הדאנג'ן לימי הנעורים ולו לשעה קלה שהפכה לשעתיים תמימות של סערת חושים עם שורת שירים ארוכה ומתמשכת משלל אלבומי הלהקה שעותקיהם המתחדשים לצד חולצות הועמדו למכירה בדוכן שניצב בפתח המועדון.

Minimal Compact. צילום יובל אראל
Minimal Compact. צילום יובל אראל

על הבמה משמאל לימין – ברי סחרוף בגיטרה חשמלית ומקלדת, רמי פורטיס בגיטרה חשמלית ושירות, סמי בירנבך הסולן בשירה, תוף ותוף מרים, מלכה שפיגל בגיטרת בס ושירות, קולין ניומן בגיטרה חשמלית, מאחור מקס פרנקן הבלתי נלאה על מערכת התופים וחיזוק נוסף בדמות איש הקלידים והדיגיטל – יונתן דסקל הצעיר. שורה ארוכה ומכובדת של אמנים, מוזיקאים ופרפורמרים אחד אחד בפני עצמו, אולם המשמעת של החברות בהרכב מכתיבה התנהגות אחרת, כולם בעד אחד, אחד בעד כולם, השלם גדול מסך חלקיו.

כן, היה גם חידוש, בבחינת מופע השקה לסינגל הטרי של ההרכב, זה ששובץ באלבום הרי-מאסטר לשנת 2019 –  Creation Is Perfect, הכולל שבע גרסאות מחודשות לשירים וותיקים והשמיני, חדש – Holy Roller שכבר נע בין הסגנון דאז לבין ההתחדשות של שלהי העשור השני של המאה העשרים ואחת.

שעה וחצי לאחר תחילתו של המופע בו ככב סמי בירנבך אל מול הקהל שהיטיב לרקוד, לשיר ולנפנף בידיו את מילות השירים, מותיר גם את המשבצות המכובדות למלכה שפיגל לביצוע שירה בכמה מהלהיטים, רחבה לריקודים עבור רמי פורטיס והרבה חוויית ניכור מתועש בנוסח עדות המינימל קומפקט של פליטי שנות השמונים, בימים שהעולם היה שחור יותר ולילי יותר, ההרכב יורד מהבמה לקול מחיאות הכפיים הקצובות של הקהל רק כדי לחזור שוב לאחר דקות מיספר, כדי לבצע עוד שלושה שירים, לרדת שוב, לתת לקהל להרים בכפיים ולחזור שוב לסט משולש נוסף, כאילו ואין סוף לערב הזה, לקראת חצות לובשי החולצות השחורות החלו לצאת החוצה, באוויר הקריר של הסתיו אני מרגיש כמו 1985…היה שווה כל רגע

מינימל קומפקט ממשיכים את סבב ההופעות כדלקמן:

  • בתאריך 6 נובמבר בהיכל התרבות תל אביב, מופע ישיבה הכל כאן
  • בתאריך 9 בנובמבר חוזרים לרדינג 3, מופע עמידה הכל כאן
  • בתאריך 10 בנובמבר עוד מופע ברדינג 3, מופע עמידה הכל כאן
  • בתאריך 13 בנובמבר בפסטיבל Solow בחיפה, מופע עמידה, הכל כאן

קטעי וידאו מהמופע

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

4 תגובות

  1. האם אתה יודע איך נקרא הקטע הנפלא שהיה אתמול 6.11 אחרון בהופעה , מתחיל עם מלמול של פורטיס ונשמע אחכ כמו שיר ויקינגי?

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close