דיווח מהשטח

המסך הלבן רואה (ומראה) לך את הלבן של הנשמה

להקת המסך הלבן משיקה אלבום חדש "סקס, סמים ופלסטין" במועדון בארבי, יום רביעי, 18 בספטמבר 2019.

ישנן הופעות שהן לא סתם "עוד הופעה" אלא Event של ממש, הופעה המשאירה עלייך כזה רושם חזק שאתה יכול להישאר שבוע "באוויר" אחריה. כאלה הן ההופעות של המסך הלבן, שהאחיינים גילברט וגבריאל ברויד הם המייסדים של ההרכב הזה מתחילתו ועד היום.

להגיע לפסגה כזו של יצירתיות איננו דבר מובן מאליו במקומותינו, וזה לא תמיד היה ככה – אחרי שצמד האחיינים פירקו את הלהקה הקודמת שלהם "שעלת נפוצה" (ז"ל) בתחילת שנת  2015, זמן קצר לאחר מכן הם יצאו למסע חדש תחת השם "המסך הלבן". אני מודה שכשראיתי אותם באותה תקופה (מחממים את זהר וגנר בלבונטין 7) זה נראה לי בהתחלה כמו סוג של צחוקיה לא רעה בכלל, אבל לא משהו רציני שיחזיק מעמד לאורך זמן.

יחי המסך הלבן. צילומסך כפיר ריפשטוס וידאו
יחי המסך הלבן. צילומסך כפיר ריפשטוס וידאו

או וואה, כמה שאני טעיתי! במשך הזמן הם הוסיפו אליהם את סתיו בן שחר בתפקיד המתופף שלהם ופתאום הסאונד הפך להיות פסיכדלי יותר, התחילו לצאת מנגינות ושירים עם טקסטים מטורפים כמו "רק בקבר את תהיי בסדר" או "אם אתה רוצה לחרמן אותי, אז תסבן אותי עד שתחרפן אותי". אלבום שלם ראשון יצא בשנת 2016 ועוד אלבום EP  עם ויניל 12 אינץ "מוות לטכנו" (שבת'כלס הוא יותר אמירה של "אנחנו אוהבים טכנו") ובין לבין יצאו כל מיני קליפים מטורפים (זכור במיוחד הקליפ ל-"רק בקבר" שכשלעצמו לא מנסה בכלל להיות פוליטיקלי קורקט, שבו רואים את קוקי אריאל משחקת בתפקיד האשה שהקבורה שלה לא ממש "מצליחה" והיא "מתעוררת לחיים" ומחסלת שם את כולם), הופעות מושקעות עם ויז'ואל, תפאורה מושקעת ותלבושות נוצצות וההרכב גם די התרחב כשנוספה ללהקה הצ'לנית נועה איילי, אודי נאור החליף את סתיו בן שחר על התופים, הצטרף גם הבאסיסט נמרוד גולפרב והלילה היו גם על הבמה עדן ליברמן על הקלידים, שתי זמרות ליווי יולי שפריר ותות רביב ולכל אלה הצטרפו גם אייל תלמודי על הסקסופון, הקלרינט וחליל צד ועמרי בר במפוחית וגיטרה.

הופעת חובה

אז עם הקדמה כזו ארוכה, ברור שההופעה במועדון בארבי שבה המסך הלבן חוגגים את השקת האלבום החדש "סקס סמים ופלסטין" היא סוג של הופעת חובה לכל מי שמכיר את הלהקה ובעקבות הסטנדרט הגבוה של ההופעות שהלהקה הזו הרגילה אותנו בעבר, הציפיות גבוהות. אז אני מגיע בערב, נכנס לבארבי ורואה תפאורה צהובה ענקית לכל רוחב הבמה בגובה של 4 או 5 מטרים שברור שמישהו ישב וטרח שעות להכין ולתלות אותה. הקהל נכנס בטפטוף איטי, אבל כשההופעה של המסך מתחילה אני שם לב שהמסך הלבן הצליחו להביא הרבה יותר קהל מזה שהגיע לפסטיבל "חרב יוסף" שהיה בבארבי במוצאי שבת שעברה וכלל לא מעט להקות, שזה הישג מכובד בהחלט. אבל לפני ההופעה המרכזית יש חימום של זואי פולנסקי בליווי של אביעד סינמנס. בעיות בסאונד עיכבו קצת את ההתחלה של מופע הפתיחה שהיה סינטי חצי אינסטרומנטלי מרחף כזה, זואי על הבס והשירה ואביעד על המיקסר ואלקטרוניקה. ההופעה שלהם בבארבי הייתה טובה, אם כי קצת מאופקת יותר בהשוואה להופעה שלהם מפסטיבל "מטאור" 2018, הופעה שהרימה אותי באוויר ושם, באוהל "הזן" היה גם קהל שכיבד אותם ולא הפריע להנאה מההופעה והסאונד היה בכמה מונים יותר טוב מזה של הבארבי. אכן, חבל שהקהל בבארבי לא ממש ידע לכבד את מופע הפתיחה ופשוט לסתום את הפה ולהקשיב.

זואי פולנסקי ואביעד סינמנס. צילומסך כפיר ריפשטוס וידאו
זואי פולנסקי ואביעד סינמנס. צילומסך כפיר ריפשטוס וידאו

טוב, מסתיימת לה הופעת החימום ואחרי כמה דקות עולים "המסך הלבן" לבמה בהרכב כמעט מלא ומתחילים בביצוע איטי של "המסך הלבן" (השיר, לא הלהקה), הקהל כבר מתחיל למחא כפיים לפי הקצב, והנה אחרי כמה דקות מצטרף לבמה גבריאל ברויד, הסולן, המלאך והחייזר או בקיצור זה שלוכד את מרכז תשומת הלב של הקהל ולא בכדי כשהוא מהנהן לקהל בתחילת ההופעה הקהל ישר מריע…

סקס, סמים ופלסטין

המסך הלבן יוצרים מתח איטי כזה באוויר כשהמיקוד הוא על שירת א-קפלה שכזו, ביצוע שונה מכל מה ששמעתי בעבר של השיר הזה, הצ'לו של נועה איילי נותן גוון קלאסי כזה לשיר. "לפני כמה ימים הוצאנו אלבום חדש…קוראים לו סקס סמים, ופלסטין…" מבשר גבריאל לקהל לפני שהחבר'ה עוברים ל-"גליל" מהאלבום החדש. בתאורה הכחולה אני פתאום שם לב שהאחיינים ברויד לבושים במכנסיים נוצצים כאלה, כולם שם בבגדים לבנים חגיגיים, אמרתי כבר: המסך הלבן משקיעים בתלבושות ובויז'ואל, נראים ממש כמו להקת גלאם אנגלית מאמצע שנות השבעים…

יחי המסך הלבן. צילומסך כפיר ריפשטוס וידאו
יחי המסך הלבן. צילומסך כפיר ריפשטוס וידאו

החבר'ה עוברים ל-"מלחמה" שהפזמון החוזר זה "לא מוכן למות במלחמה, הגעתי למסקנה….", פה כבר הלהקה מרשה לעצמה להשתחרר יותר כשכולם שם רוקדים על הבמה. "אני מקווה שנגיע ליום שלא יהיו פה מלחמות" אומר המלאך גבריאל בסוף של השיר כשהוא מודה לתות ויולי, שתי הזמרות המלוות שעומדות לידו על הבמה. הוא קורא לאייל תלמודי להצטרף לבמה לביצוע שמתברר שהוא מטורף של "אמא מה קרה לך לחלב". "אני רוצה להקדיש אותו לכל מי שאי פעם יצא מתוך רחם של אמא שלו…ולאמא שלי יקרה" מכריז המלאך לפני תחילת השיר. המסך הלבן יודעים להאריך מאוד את השירים מהמקור באולפן ולשמוע את התוספת שהם הלבישו על השיר הזה בסיוע של אסף תלמודי על הקלרינט והצ'לו זה דבר שבשבילו לבד שווה להגיע להופעות שלהם.

החבר'ה עוברים ל-"כל כך הרבה" שאני מניח שגם הוא מהאלבום החדש, "כל כך הרבה יותר מזה" אומר המלאך גבריאל במרכז כשהוא מניף את הידיים שלו למקום דמיוני שמעליו (מדבר על הפלנטה), האורות הכחולים שמהבהבים במהירות משווים לבמה מראה של חללית שמתאים לשיר כשלקראת הסוף גילברט "מתחרע" על הגיטרה שלו כשגבריאל מצביע על אייל תלמודי ופתאום אני שם לב שתלמודי מנגן עכשיו על הסקסופון. הוא עובר לחלילית צד בשיר הבא, בלדה פולקית שכזו שקוראים לה "שמש" עם טקסט הזוי כמו "הדולפינים בכינרת כל היום רק מזדיינים…", התאורה הופכת לאדום. אין שום צנזורה או פילטרים בטקסטים של המסך הלבן.

בשיר הבא עדן ליברמן מתחילה את הקצב של השיר על הקלידים והמלאך גבריאל שעומד באמצע מכריז: "השיר הבא נקרא "ירושלים והוא רלוונטי מתמיד…" לא איכפת לי  שנישקו אותך אלף שפתיים, לא איכפת לי שאת מחוררת כמו גבינה, לא איכפת לי שכולם כבר מצצו לך את השדיים, אני רק רוצה כבר לטפס על החומה ולהיכנס בשערים הנעולים שלך ירושלים". רק המסך הלבן מסוגלים ליצור שיר שהופך את ירושלים למושא תשוקה ארוטי שכזה. גם השיר הזה הופך לחגיגה על הבמה.

לשיר הבא "מאמי" גם הוא מהאלבום החדש, יש קצב איטי כזה וטקסט הזוי גם הוא: "רק אני ואת עמוק בתוך המים, גם אם יש לך דם על הידיים", יש לשיר גם קליפ מושקע שכדאי לצפות בו ביוטיוב. גבריאל מזמין את עומרי בר "חבר יקר וחלק מהמשפחה" לבמה, והלהקה עוברת לבלדה פופית כזו בשם "גרמניה" כשגילברט שר סיפור על זה ש"יצאתי לרחוב, מה מצאתי ? אותך הולכת יד ביד עם הקצין הנאצי, חשבתי שהמלחמה חלפה לה…לא, לא לא רק אל תטוסי לגרמניה".

לקראת השיר הבא עומרי בר מסביר לקהל ש"פרפר הוא יצור זעיר שחי לא יותר מ-24 שעות לא יותר ואז הוא מת…בואו נשלח אותו לעולם הבא בלוויה הכי גדולה שעשו אי פעם לפרפר"….המלאך גבריאל באמצע שר בקול "נשי" כזה "כמה פעמים מרפרף פרפר בכנפיו ?…יותר מ-1000 פעמים בשנייה"…רק להקה כמו המסך הלבן יכולה לקחת נושא מופשט כמו פרפר ולעשות ממנו בלדה יפה שכזו.

החבר'ה מעלים שוב הילוך למשהו יותר ממריץ, "מוות לטכנו", שכמו שאמרתי זו קריצה לכיוון של הטכנו או הגל החדש בשיטת הפוך על הפוך. על רקע התאורה האדומה המהבהבת אני שם לב שכל הקהל מסביבי קופץ בטירוף. ממש שיר של גל חדש תוצרת 2018 של המסך הלבן.

רק בקבר את תהי בסדר

"רק בקבר" ממשיך את המומנט הגבוה (על הבמה ואצל הקהל) כששתי זמרות הליווי חוזרות לבמה. "השיר הבא, אני רוצה שכולם ישירו איתנו…את השיר הבא אני רוצה להקדיש למדינת ישראל…אני מקווה ומתפלל שאנחנו בדרך לימים טובים יותר…בשיר הזה אולי נפיל את המלך" והחבר'ה עוברים ל-יודונאצים הציני והחריף. אכן, מילים כדורבנות, אלא שאישית אני מפקפק בכינוי "מלך" שהמלאך הדביק לזה שכל אחד שהיה שם ידע בדיוק במי המדובר…הוא  פשוט לא מלך אלא "החשוד מבלפור", בלשון המעטה שבהמעטה ואני אומר לעצמי שאכן, אמן שיסתיים כבר השלטון החשוך והכל כך מושחת הזה שלו שהורס כל חלקה טובה במדינה.

החברה ירדו מהבמה וחזרו אחרי כמה דקות ל-2 הדרנים: "לוקרציוס" בשירת א-ק-פלה ו-"המם אותי" שהיממו שניהם את הקהל ובאחרון המלאך גבריאל ירד לקהל שנשא אותו על הכפיים, מחווה שמקובלת בעיקר בהופעות פאנק וגם אצל המסך הלבן. זהו, אחרי כשעה וחצי הסתיים לו מסע הנצחון של המסך הלבן בבארבי. אין על המסך הלבן. כל אחד שראה אותם לייב יספר לכם.

"אתה משתמש במַרְאָה כדי לראות את פניך, ובמסך הלבן – כדי לראות את נפשך."

 

תגים
הצג עוד

כפיר ריפשטוס

משפטן, עורך דין, מתמחה במוסיקה פסיכדלית ומחתרתית

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close