הצ'רצילים מנגנים באך בפארק הרצליה
להקת הצ'רצ'ילים ותזמורתו של המנצח גיל שוחט בביצוע מחודש לקונצרט בניצוחו של זובין מהטה עם התזמורת הפילהרמונית משנת 1969, מוצאי שבת 24.08.2019 פארק הרצליה, מבקר הבית אדר אבישר הגיע כדי לתפוס את הרגעים והזיכרונות, צילום ווידאו - לאה אבישר.
במוצאי שבת 24 לאוגוסט התקיים בפארק הרצליה המופע "באך והצ׳רצ׳ילים" בו נטלו חלק חברי להקת הרוק הפסיכדלי האגדית מהסיקסטיז הצ'רצ'ילים – דני שושן, מיקי גבריאלוב וחיים רומנו – ביחד עם גיל שוחט ונגני התזמורת במסגרת אירועי שבת קלאסית בפארק. המופע ביקש לשחזר בין היתר את הקלאסיקות שכתב יוהאן סבסטיאן באך וחברי הצ'רצ'ילים בצעו לפני 50 שנה…
מסע אל העבר
נובמבר 1969, הטלוויזיה הישראלית המאוד מאוד צעירה מדווחת בפאתוס על אירוע ספק תרבותי, ספק חברתי – מינויים רבים של התזמורת הפילהרמונית מבקשים לבטל את המינוי עקב מה שהוגדר כפלישת "היפים מגודלי שיער להיכל התרבות". התמונות בשחור לבן תיעדו מקטעים מהאירוע שעתיד להפוך לנקודת המפנה ברוק הישראלי – הופעה של "להקת רוק" בהיכל התרבות ועוד עם שני קטעים של באך שעובדו ע"י המאסטרו נועם שריף. אמת – המארגנים דאגו בכל זאת להפרדה – והצ'רצ'ילים ניגנו בחלק נפרד ללא התזמורת, שלא בדומה לאחות הבוגרת מאנגליה, "Deep Purple" שביצעה קונצ'רטו ללהקה ולתזמורת מאת חבר הלהקה, ג'ון לורד, ביחד עם התזמורת הפילהרמונית המלכותית. ואגב מאוחר יותר הצ'רצ'ילים זכו ל"חמם" את ההופעות של "Deep Purple".
בחזרה להווה
אוגוסט 2019, המנצח והפסנתרן הווירטואוז, גיל שוחט, מזמין את הצ'רצ'ילים להתאחד ולהופיע על במת מופעי הקיץ של עיריית הרצליה ביחד עם אנסמבל קאמרי בראשותה של הכנרית הווירטואוזית הגר מעוז (תזמורת המהפכה) בפני קהל נרגש של 6,000 איש ביצעו חברי הלהקה מגוון רחב מהרפרטואר המדהים שלהם וכמובן את הקוראל לאוהבים הצעירים ואת הקונצ'רטו הכפול של באך.
הזמן כאילו עמד מלכת, או ליתר דיוק זכינו להיות מוטסים בקפסולת זמן בדיוק 50 שנה אחורה. אמנם נכון שלדני שושן, חיים רומנו ולמיקי גבריאלוב אין את מחלפות השיער האימתניות של שנות השישים. דני שושן כבר עבר את גיל 70, אבל הצ'רצ'ילים נשמעים טוב יותר מאי פעם. אולי בגלל שמזמן עברו את שלב נטל ההוכחה וזכו, בצדק לתואר של "חלוצי הרוק הישראלי", מוזיקאים שהעזו להביא מהניחוחות של לד זפלין, הביטלס, ג'פרסון איירפליין ארצה בתקופה שהלהקות הצבאיות והמוסיקה עם ההשפעה הרוסית הכבדה שלטה בארץ.
חיים רומנו הוכיח בפעם המי יודע כמה שבצדק הוא נושא בתואר "אלוהי הגיטרה הישראלי" כשהוא פתח מבערים הגיטרה שלו אכן מיללת. הנגינה שלו אחראית, בוגרת אבל יחד עם זאת פרועה כפי שרק הנדריקס ידע לבצע. (רומנו זכה גם לצרחות היסטריות של מעריצה שישבה בשורה הראשונה, שסיפרה לכל מי שרצה לשמוע שרומנו למד איתה בכיתה בבית הספר היסודי). מסתבר שלתופעת הגרופיות אין מגבלה של גיל….
מיקי גבריאלוב, תמיד נמצא בתפקיד המבוגר האחראי, יודע להוציא את הלהקה ממשבר באותם רגעים בלתי מורגשים של בלאק אאוט. יודע "לתת מבט" כשצריך להגביר את הקצב או שמשהו בספירה השתבש. (צריך לזכור שכמה מהשירים לא נוגנו על ידי הלהקה משנת 1969).
ודני שושן – הוא עדין בכיר זמרי הרוק בארץ. הזמר היחיד שנולד כאן שנמצא בליגה של יאן גילאן, פול רוג'רס או רוברט פלאנט.
ראוי לציין כי את תפקידו של חיימון אלגרנטי סולן להקת האריות המיתולוגית שתרם את קולו הגבוה בביצוע הקוראל במקור קיבלה על עצמה שירה גבריאלוב, ביתו של מיקי .
הפתעת הערב ללא ספק (שבאופן אישי ריגשה אותי במיוחד) הייתה בביצוע בכורה של Talk to me שיר שיצא כ B SIDE בתקליטון שראה אור בשנת 1968 (כשהצד הראשון מכיל את הלהיט Too much in love to hear ) השיר הזה כאילו נשכח לחלוטין מהתודעה וזכה לחיים מחודשים ומלהיבים במוצ"ש. כמו גם "התקלה" ספונטנית של גיל שוחט שביקש, ללא התרעה מוקדמת מהלהקה לנגן נעימה של להקת "הצלליות" (נעימות כיסוי שהצ'רצ'ילים היו מבצעים בהיותם נערי בית ספר יסודי בדרום תל אביב).
שוחט גם כוון נכון את התמהיל של הקטעים שבוצעו – שירים מהתקופה הפסיכודאלית מהאלבום הראשון שראה אור ב – 1969, ועד לביצוע מרגש ושונה (בגלל מעורבות האנסמבל הקאמרי) של Junkies Monkeys & Donkeys מ 1971, שסימן את תקופת ה"רוק הכבד". קטע שבו דני, כרגיל התעלה למקומות שרק הוא יכל להגיע אליהם, וחיים ניצל עד תום את פדאל הווא ווא שלו, בסולו ארוך שלא השאיר אף אדם בקהל אדיש.
המופע המרגש שאורגן בקפידה על ידי אגף האירועים של עיריית הרצליה בראשותה של מזל מהרבני הצטיין בסאונד מדוייק שהעניק לאלפי הצופים חוויה איכותית אמיתית.
כמה שעות לאחר מכן, אולפני ברדו ברמת גן, חיים רומנו, מתופף ומפיק העל טל ברגמן ואיש הסאונד יוסי שקד משלימים את העבודות על הסימפוניה שכתבתי עבור הפרוייקט המוסיקלי שלי, "עם הקצב הזה שרומנו מנגן מוסיקה קלאסית הוא עוד יעבור לכינור", צחק אחד הטכנאים שבמקרה היה גם טכנאי במופע בהרצליה, "אני לא בטוח שהוא לא ידע לנגן עליו", השיב לו טכנאי אחר.
החלק העצוב בכל המופע הזה היה בסיומו – תמיד, בכל איחוד כזה של הצ'רצילים, אתה יוצא מההופעה בתחושה שיתכן ומדובר במופע האחרון של הלהקה המיתולוגית הזו – שהנה, השתתפת ללא ידיעתך באירוע היסטורי שסוגר תקופה – שיותר לא יהיה.
גילוי נאות: אדר אבישר, מבקר הבית בבלוג של יובל אראל הוא גם שותף מוזיקלי לפרויקטים משותפים עם חיים רומנו, אחד מהפרוייקטים הללו מופק בימים אלו.
