כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

קליפים חדשים

NETA – Miracles

המוזיקאי נטע ויסמן - NETA משחרר שיר וקליפ נוסף וחדש בדרך לאלבום EP שיצא בשבוע הבא, הפעם הסיפור על אובססיה ופרדוקס ההופכים לנס או כפי שקרוי השיר – Miracles.

את הסיפור אודות נטע – NETA או נטי כפי שאנחנו מכירים אותו, סיפרתי לא פעם אחת, ובקצרה אחזור על חלקו – נטע ניגן עוד באמצע שנות השבעים בלהקת "ברזל מלובן" אליה חבר רמי פורטיס אשר בהמשך הקימו יחדיו את ההרכבים "זבוב" ו"מים חמים", כאשר נטע משתתף באלבום הבכורה של פורטיס – "פלונטר". לאחר מכן חברו השניים לברי סחרוף, מלכה שפיגל וסמי בירנבך והקימו את ההרכב SOB כשהם עוברים להתגורר באמסטרדם והופיעו ברחבי אירופה. בתחילת שנות השמונים וכאשר חזר לארץ חבר נטע לסצנה שעשתה את מועדון ה"פינגווין" לבועה התל אביבית והופיע עם ההרכב שהקים מאדאם E. לפני כעשור הוא השיק  את האלבום "האלכימיסטיק", במסגרתו הוא מתייצב מאחור כמפיק המוזיקלי והיוצר, לפני שלוש שנים השיק אלבום נוסף בשם  Heroes in a Tale. בימים אלו עובד נטע על אלבום חדש במתכונת EP עליו הוא שוקד יחד עם הזמרת ההולנדית לינדה פיקה עימה חודש הקשר אחרי פרידה ממושכת בת מספר עשורים.

פחות מחודש לאחר ששיחרר את הסנונית הראשונה מתוך האלבום החדש משיק היום נטע את  – Miracles אותו שרה לינדה שגם כתב את הטקסט ואף ערכה אתה קליפ אותו יצרה וצילמה רונה כהן. הסיפור בתוך הסיפור במעין מקבילים, מחד ישנו הנרטיב של התמליל העוסק בספקולציות וההישענות על נסים ומאידך הסיפור הויזואלי אודות הילדה הקטנה שאיננה יכולה לסבול את הצבע האדום וכל פרט, חפץ או אביזר בצבע זה למרות שהוא נדחף אל מול עיניה כל הזמן, הקליימקס וההתפוצצות מתרחשות לקראת הסוף (אותו תראו בעצמכם) ודווקא הפריט המסמל יותר מהכל את הצבע השנוא על הילדה מציל את המצב (כמעט ספוילר), אנחנו כבר קצרי רוח לקראת ה- 20 באוגוסט מועד יציאתו של האלבום.

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא