יום שני, אוקטובר 26, 2026

פנטום האופרה – המחזמר הכי מושקע

גדול, אדיר, עשיר, מרתק, צבעוני, מושקע, הייתי יכול להוסיף עוד כמה מילים נרדפות לסופרלטיבים אודות הצגת המחזמר המביא את סיפורה של הרוח השרויה בבית האופרה העתיק בפריז, כפי שכתב את הסיפור הזה לפני מאה ועשר שנים בדיוק הסופר הצרפתי גסטון לרו, ספר מתח שהפך כנושא לשורה לא מבוטלת של במאי קולנוע אשר התמודדו, חלקם בהצלחה יתרה וחלקם פחות עם הפיכתו לסרט, עד שבשנת 1986 המחזאי הגאון אנדרו לויד וובר הפך את הסיפור הישן למחזמר שכבש את במות ברודווי ובהמשך את כל העולם.

פנטום האופרה בתל אביב. צילום יובל אראל
פנטום האופרה בתל אביב. צילום יובל אראל

לויד וובר הפך את הסיפור ליצירה מעולה, עם מוזיקה שחוברה והולחנה במיוחד לטקסטים המתבססים על הסיפור המקורי שקורם מסגרת הזו עור וגידים בשר ודם תלבושות ותפאורה מעל הבמה לשתי מערכות המתפרשות על יותר משעתיים.

ההצלחה של לויד וובר עם המחזמר הפכה אותו לאחד ממחזות הזמר הכי נחשבים בעולם וכאמור אמש הוא נחת על מאות משתתפיו, בין אם על הבמה, מתחתיה ומאחוריה בשלל תפקידים החל מרקדניות, זמרי וזמרות אופרה, שחקנים, נגני תזמורת ואנשי מנהלה האחראים לכל פרט ופרט בהפקה האדירה הזו, באולם הכי מתאים לו בתל אביב – כי היכן אפשר להציג מחזמר אודות אופרה אם לא בבית האופרה עצמו?!!

בלי לגעת בהצלחה המסחרית העכשווית כאן בארץ שהוביל המפיק הישראלי משה יוסף, שכבר הצהיר על הוספת עוד שבוע הופעות בחודש הבא, אני יכול לציין בוודאות שאמש לא נותר מושב אחד פנוי באולם המכיל כאלף ושש מאות מושבים בבית האופרה. אמנם אנחנו דנים בהפקה יוקרתית המגיעה מעבר לים אבל בישראל ובמיוחד בתל אביב טעונת עבודות הכביש מחד והפגנות על כל שטות מאידך המופע החל באיחור סמלי של רבע שעה בלבד מהשעה הנקובה – 20:00.

המפיק משה יוסף. צילום יובל אראל
המפיק משה יוסף. צילום יובל אראל

אינני מוצא מקום לחזור ולספר בפרוטרוט את סיפורו של המחזמר, התוכן והעלילה, הן מתוך ההנחה שהיא מוכרת לקהל הרחב והן משום שזה עניין מיותר. אוכל לציין ולנסות לצמצם את דיווח ההתרשמות לכך שכמי שהתנסה בלא מעט הופעות, מחזות זמר, מקומיים ומיובאים, אמש זו הייתה ההפקה הכי עשירה, צבעונית ומרתקת שחוויתי, קאסט מנוסה ומצויין, תזמון ותפעול חלק כשמן שאפילו עובדת היותה של הבמה קטנה עבור הפקה שכזו כמעט ולא פגעה בפלואו של המופע.

פנטום האופרה, נשף המסכות. צילום יובל אראל
פנטום האופרה, נשף המסכות. צילום יובל אראל

חברו כל זאת לקהל שנהנה מכל רגע ורגע, הן בשיאים של העלילה וגם ברגעים הפחות מרתקים שהרי העלילה ארוכה ודי סבוכה בעצם. וקיבלתם חוויה מרתקת שתורגמה בסוף המופע למחיאות כפיים ממושכות ובלתי נגמרות.

בסך הכל ניתן לומר כי זו אופרציה הפקתית שראוי להניח יד על כרטיסים לאחת מהצגותיה, הזדמנות פז לחוות את המחזמר כאן ולא מעבר לים, תלכו!!

הצצה שהכינותי מהחזרה הגנרלית

הכי חדשים

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

שחר אבן צור ופיטר רוט משחררים את החיות

מי שמכיר את שחר אבן צור מהבמות של מוניקה סקס, יודע היטב שמדובר במוזיקאי שלא נח לרגע....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא