את הבוקר שלפני המופע ביליתי באופן חלקי בלימודי אווירה, כמה שעות של האזנה וצפייה מול פלטפורמת היוטיוב, במטרה ללמוד ולחקור את מה שמצפה בערב במועדון בארבי. אולם חברי להקת Yeasayer שעל המרקע אינם אותם פרסונות שעל הבמה, למרות שלכאורה הם נושאים את אותן תעודות מזהות..
במה עסקינן? רצף של קליפים פסיכדלים העשויים לעילא ועילא, שלל דמויות הזויות, מעוותות וגרוטסקיות משוטטות בתוככי הנרטיבים שכריס קטינג – Chris Keating, עירא וולף טוטון – Ira Wolf Tuton, אנאנד ווילדר – Anand Wilder משרטטים בשיריהם. אולם התיעוד של הופעותיהם שלא במסגרת NPR או תחנות רדיו וטלוויזיה אחרות נטול צבעוניות. אמש הם הוכיחו כי גם על במה שהכלים הניצבים עליה עטויים בבד סינטטי אפרפר ומבריק אפשר עם קצת כישרון, מרץ, הרבה אהבה וקהל אוהד שבא לחגוג, ליצור מסיבה של צבעים, קולות ומקצבים.
אחד היתרונות של ההרכב Yeasayer הוא עניין ההרמוניות הקוליות, כריס ואנאנד משדרים על אותו תדר מוזיקלי ווקאלי, זאת בתוספת הצליל הייחודי שמופק ממקלדת הקטנה שכריס מחזיק מעט יותר אחורה מקדמת הבמה במהלך השירים הראשונים שהם מבצעים. הצליל במופע צובע את ההרכב בצבעים המזכירים ואי אפשר שלא להשוות – להרכב האוסטרלי שביקר בארץ לפני שלוש שנים במהלך קיץ 2016 – Tame Impala, האמת שגם נגן הבס בעל הבלורית, עירא, כשהוא מגיע לחלקו בקולות לא מבייש את הפירמה וצולל או נוסק, תלוי מנקודת המבט או ההאזנה – לרמות השירה של עמיתיו להרכב.
השירים עצמם לא ממש מוכרים, אלא לאלו מבין הקהל שכבר חרשו את חמשת אלבומי ההרכב שרק לפני חודשיים השיקו את האחרון שבהם – Erotic Reruns הכולל תשע רצועות מוזיקליות עליהן חתומים השלושה באמצעות הלייבל העצמאי שהקימו.
לפני שנצא למסע בתוך המופע עצמו כדאי לדעת מה כריס אומר אודות ההשראה לכתיבה ולהלחנה של השירים – "….רוב ההשראה לכתיבה מגיעה מתוך ספרים שקראתי, שירה או שורות מסרט. אמנות היא קדימה ואחורה, כולם מגיבים למישהו אחר. כל שיר שאתה חושב שהוא רעיון מקורי, יום אחד אתה או אני נתקלים במשהו בספר ילדים שיש בו את המילים המדויקות ששמעת בשיר האהוב עליך ברדיו. האמנות כל הזמן אוצרת את ההיסטוריה העצומה הזו של מוסיקה, אמנות וספרות…"
המופע עצמו לא העצים מה שקרוי "מפלי גיטרות" ו"שטיחי צלילים" המאפיינים סגנונות פסיכדלים, האווירה של ההרכב נוטה יותר, כאנשי דור ה- X למחוזות אחרים, יש כאן תמהיל מוזר המביא מצד אחד סינט פופ חלומי בצבעי פסטל המאופיינים בעקצוצי אוזן מתוך המקלדת, בהרמוניות הווקליות, ומהצד השני יש כאן קצב בלתי פוסק, אווירת דיסטורשן מכוונת שהופכת את המופע לחשמלי ורועם ואתה מתחיל להסס להיכן הסגנון לוקח אותך, לאילו מחוזות.
אם זאת כאשר המופע קרב לרגעיו האחרונים, הם עושים אתנחתא לפני השיר Ecstatic Baby שלדידי הוא לא רק הכי פופולארי מתוך האלבום האחרון אלא גם מאפיין את הסגנון כמות שהוא כיום, Yeasayer מודל 2019 היא להקה שיכולה להרקיד את הקהל עם טריגרים איכותיים בשפה, ברעיון ובהרמוניות.
קטעי וידאו מהמופע
