דיווח מהשטחהופעות בינלאומיות

ההרכב הניו יורקי Yeasayer נוחת בתל אביב

המופע של ההרכב הניו יורקי Yeasayer במועדון בארבי היה ליודעי דבר שמלאו את המועדון וזכו לחוויה מזככת ברגעים מסויימים, בלי בדל של פסיכדליה או מפלי גיטרות. יום שני, 05.08.2019. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, על הווידאו – אדוה אראל.

את הבוקר שלפני המופע ביליתי באופן חלקי בלימודי אווירה, כמה שעות של האזנה וצפייה מול פלטפורמת היוטיוב, במטרה ללמוד ולחקור את מה שמצפה בערב במועדון בארבי. אולם חברי להקת Yeasayer שעל המרקע אינם אותם פרסונות שעל הבמה, למרות שלכאורה הם נושאים את אותן תעודות מזהות..

Yeasayer במועדון בארבי. צילום יובל אראל
Yeasayer במועדון בארבי. צילום יובל אראל

במה עסקינן? רצף של קליפים פסיכדלים העשויים לעילא ועילא, שלל דמויות הזויות, מעוותות וגרוטסקיות משוטטות בתוככי הנרטיבים שכריס קטינג – Chris Keating, עירא וולף טוטון – Ira Wolf Tuton, אנאנד ווילדר – Anand Wilder משרטטים בשיריהם. אולם התיעוד של הופעותיהם שלא במסגרת NPR או תחנות רדיו וטלוויזיה אחרות נטול צבעוניות. אמש הם הוכיחו כי גם על במה שהכלים הניצבים עליה עטויים בבד סינטטי אפרפר ומבריק אפשר עם קצת כישרון, מרץ, הרבה אהבה וקהל אוהד שבא לחגוג, ליצור מסיבה של צבעים, קולות ומקצבים.

Yeasayer במועדון בארבי. צילום יובל אראל
Yeasayer במועדון בארבי. צילום יובל אראל

אחד היתרונות של ההרכב Yeasayer הוא עניין ההרמוניות הקוליות, כריס ואנאנד משדרים על אותו תדר מוזיקלי ווקאלי, זאת בתוספת הצליל הייחודי שמופק ממקלדת הקטנה שכריס מחזיק מעט יותר אחורה מקדמת הבמה במהלך השירים הראשונים שהם מבצעים. הצליל במופע צובע את ההרכב בצבעים המזכירים ואי אפשר שלא להשוות – להרכב האוסטרלי שביקר בארץ לפני שלוש שנים במהלך קיץ 2016 – Tame Impala, האמת שגם נגן הבס בעל הבלורית, עירא, כשהוא מגיע לחלקו בקולות לא מבייש את הפירמה וצולל או נוסק, תלוי מנקודת המבט או ההאזנה – לרמות השירה של עמיתיו להרכב.

Yeasayer במועדון בארבי. צילום יובל אראל
Yeasayer במועדון בארבי. צילום יובל אראל

השירים עצמם לא ממש מוכרים, אלא לאלו מבין הקהל שכבר חרשו את חמשת אלבומי ההרכב שרק לפני חודשיים השיקו את האחרון שבהם – Erotic Reruns הכולל תשע רצועות מוזיקליות עליהן חתומים השלושה באמצעות הלייבל העצמאי שהקימו.

לפני שנצא למסע בתוך המופע עצמו כדאי לדעת מה כריס אומר אודות ההשראה לכתיבה ולהלחנה של השירים – "….רוב ההשראה לכתיבה מגיעה מתוך ספרים שקראתי, שירה או שורות מסרט. אמנות היא קדימה ואחורה, כולם מגיבים למישהו אחר. כל שיר שאתה חושב שהוא רעיון מקורי, יום אחד אתה או אני נתקלים במשהו בספר ילדים שיש בו את המילים המדויקות ששמעת בשיר האהוב עליך ברדיו. האמנות כל הזמן אוצרת את ההיסטוריה העצומה הזו של מוסיקה, אמנות וספרות…"

Yeasayer במועדון בארבי. צילום יובל אראל
Yeasayer במועדון בארבי. צילום יובל אראל

המופע עצמו לא העצים מה שקרוי "מפלי גיטרות" ו"שטיחי צלילים" המאפיינים סגנונות פסיכדלים, האווירה של ההרכב נוטה יותר, כאנשי דור ה- X למחוזות אחרים, יש כאן תמהיל מוזר המביא מצד אחד סינט פופ חלומי בצבעי פסטל המאופיינים בעקצוצי אוזן מתוך המקלדת, בהרמוניות הווקליות, ומהצד השני יש כאן קצב בלתי פוסק, אווירת דיסטורשן מכוונת שהופכת את המופע לחשמלי ורועם ואתה מתחיל להסס להיכן הסגנון לוקח אותך, לאילו מחוזות.

Yeasayer במועדון בארבי. צילום יובל אראל
Yeasayer במועדון בארבי. צילום יובל אראל

אם זאת כאשר המופע קרב לרגעיו האחרונים, הם עושים אתנחתא לפני השיר Ecstatic Baby שלדידי הוא לא רק הכי פופולארי מתוך האלבום האחרון אלא גם מאפיין את הסגנון כמות שהוא כיום, Yeasayer מודל 2019 היא להקה שיכולה להרקיד את הקהל עם טריגרים איכותיים בשפה, ברעיון ובהרמוניות.

קטעי וידאו מהמופע

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close