יום שלישי, אוקטובר 27, 2026

תומר בר – מה אתה עושה פה

לפני שלושה חודשים פנה אלי אצ'ה, המנהל של מועדון "צוללת צהובה", מוסד מוכר וידוע להופעות בירושלים ושאל אם אני מעונין להתנדב למספר שעות עם עוד כמה אנשים ליטול חלק בצילומי קליפ שבנו המוזיקאי תומר בר, מכין לשיר חדש שהוא עובד עליו כחלק מאלבום עתידי, הסכמתי, סקרנות, עניין, הרפתקאה, קדימה. זה הוביל אותי למתחם התחנה המרכזית, עלייה על מדים של שוטרי סיור במשטרת ישראל עם כל הפרטים, דרגות, סמלים, כובעים, הרגשתי למספר שעות כאילו והשנים שחלפו מאז שמסרתי את כל המדים שהיו ברשותי לטובת מתנדבי המשמר האזרחי ויצאתי לגימלאות, התמוססו, אפילו לקחתי לעצמי את החוצפה ל"שחק" מול כמה נרקומנים שהיו ב"צלילה" במסדרונות הרחוקים של המתחם ולדרוש מהם "להוציא את החומר…"

מה אתה עושה פה, צילומי הקליפ, צילום סמארטפון
מה אתה עושה פה, צילומי הקליפ, צילום סמארטפון

אבל ברצינות, שלוש שעות של חזרות, וצילומים חוזרים ונשנים, לא קלים חייהם של שחקני הקליפים, ואני מתאר לעצמי שחייו של הבמאי, התסריטאי והעורך היו קשים לא פחות, שלושה חודשים עברו ואמש בחצות הלילה בדיוק, במתחם התדר בבית רומנו, במסגרת אירועי חגיגות מאה שנים לעיתון הארץ, הוקרן בבכורה הקליפ לשיר החדש של תומר בר – מה אתה עושה פה.

השיר שתומר רקח את מילותיו והנרטיב, את המנגינה וההפקה המוזיקלית לצד העלילה הביזארית, סמי אפוקליפטית המוגשת בקליפ עוסק בחיים בתל-אביב, והפער הגדול בין האמונה למציאות בחלום על החיים הנוצצים של ״העיר הגדולה״. השיר מתאר מראות קשים בדרום תל-אביב, מראות שמבקשים להתבסס על סיפורים אמיתיים, חלקם היו חוויה אמיתית ומוחשית לתומר, תושב דרום תל אביב בעצמו. תומר וצוותו מגדירים את הקליפ כ"סיוט דמיוני אנרכיסטי", ואכן העבודה שעשה גיא נחום לוי ועוזריו בהנחייתו של תומר היא קליפ שניתן להגישו, לדעתי, כמועמד לאחת מתחרויות הקולנוע האלטרנטיביות בלי שום היסוס, הוא גם יכול לקטוף פרסים.

הנה כמה מילים שתומר בר שחרר עם חשיפת הקליפ: "אני מרגיש שהיצירה הזאת היא כזאת ששווה לחיות בשבילה ושהאנשים שיצרו אותה הם כאלה ששווה לחיות בשבילם. אני מתכוון לזה ברצינות גמורה. מה שלמדתי מהתהליך שהביא את השיר ״מה אתה עושה פה״ ואת הקליפ הפסיכי של הגאון המטורף והאהוב גיא נחום לוי לעולם, זה שאם היה לי רגע של ספק – עכשיו הוא חלף ולא ישוב עוד: שווה לחיות בשביל אמנות. זכרו את זה. במהלך השנים האחרונות כל החברים הכי טובים שלי עזבו את הארץ. אני נשארתי, והאמנתי שהמעבר מהפריפריה לתל אביב ייספק לי את ההתרגשות הרצויה מתחילת חיי העצמאיים. השאלה המתבקשת – מה אני עושה פה? – הציבה אותי בעימות חזיתי בין מציאות לאמונה, בין מה שאנחנו מאמינים שקורה בחיים בעיר הגדולה ועל ההזדמנויות הטמונות בה, לבין המציאות – ואיך שהיא מטיחה בנו לעיתים קרובות מדי סטירה מצלצלת שמעוררת אותנו בבהלה. ואנחנו מהר מאוד חוזרים לישון, נחטפים באלימות לחלום בהקיץ על חיינו המפוארים בעיר שכולה תרבות, עשייה, שלווה ואיכות חיים גבוהה. הכל מושלם. הכל חייב להיות מושלם. אז איפה כולם? ולמה מצאתי אדם מת בפתח הבניין בו אני חי?"

אבל די לחפירות כאן, תלחצו על הקליפ שמצוי ממש מתחת למילים, תתרכזו בלי להסיט את תשומת הלב, נסו לאתר אותי ואולי לזהות עוד כמה דמויות מוכרות מתחום התרבות, בהצלחה (לא מומלץ לבעלי לב חלש)

הכי חדשים

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא