חברי להקת סינרגיה חגגו אמש במועדון התאטרון מעין קמבק לפעילות יותר נמרצת כשהם עטופים במאות מעריצים ומעריצות שמלאו את המועדון והצטרפו אליהם לשירת המנוני הרוק שכבר הפכו לקלאסיקות של ילדי שנות התשעים. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, עין נוספת על העדשה – שילי אראל.
כשהם פוסעים לאורך ה- CatWalk שנמתח מהבמה למרכז המועדון הרעיפו רון הופמן, רועי גפן וחברי להקת סינרגיה את מיטב שיריהם יחד עם קהל המעריצים.
הלהקה שלטעמי האישי נעה במסלול מוזיקלי בין הבלדות של להקת סקורפיונס הגרמנית לבין השירים הנמתחים ועולים של תום פטרובר וזוגתו אורית מלהקת היהודים, הספיקה לשחרר במהלך שנות פעילותה ארבעה אלבומי אולפן לצד אלבום נוסף המשותף עם רמי קליינשטיין הכולל את להיטיהם בגרסאות סמי אקוסטיות.
בימים אלו כאשר הרוק הקלאסי הולך ונותר מאחור אל מול שלל הסגנונות, ההתפתחויות המוזיקליות שעולם הדיגיטל מציב כאתגרים למוזיקאים, מהווים חברי הלהקה סוג של זיכרון מנצח לימים ותקופות שרק יוצרים ערגה מלנכולית ורגשית אליהם.
מי שהחלו את דרכם דווקא באולפן תוכניתו המיתולוגית של אחד מחברי הצוות בבלוג, הלו הוא השדרן והעורך המיתולוגי טוני פיין, שנבצר ממנו להקדים ולהגיע למופע בתור הסנדק הבלתי רשמי שלהם, הציגו אמש, לאחר עשור בו לא ממש נשמעו, מגמת כוונות לחזור ולשמר את הקשר עם קהל המעריצים שנותר נאמן גם בזמנים שהלהקה ללא ממש בשיא פעילותה.
אין ספק כי רון הופמן וחברי ההרכב הציגו אמש תצוגת תכלית מהוקצעת ומלוטשת אך יחד עם זאת מלאת ברגש שהוכיח כי הרוקנרול הישן לא מת. הוא עדיין חי ואפילו מנסה לבעוט.
וידאו
